מדהים באיזו מהירות התנפלה עלינו המלחמה ובאיזו מהירות היא נעלמה. היום, שבועיים אחרי שנכנסה הפסקת האש לתוקפה, כבר נראה כאילו הכל נשכח.
מחלקת החדשות, המחלקה שכצפוי עבדה הכי קשה בימים ההם, חזרה לנשום אוויר. כל שחקני החיזוק, שעברו מהערוצים האחרים לערוץ אקטואליה, בין אם לכתוב מבזקים, לאשר אלפי תגובות של גולשים או לסייע בכל עבודת האדמיניסטרציה, חזרו לעבודה הרגילה שלהם.
והמסדרונות כאן במשרד, פתאום נראים נורא מרווחים. עד לפני שבועיים כל החדרים, המסדרונות והפינות שאף פעם לא חשבנו עליהם בתור מקום שאפשר לעבוד מהם, היו מלאים באנשים לא מוכרים, בקיטבגים ענקיים ובצעצועים שהביאו איתם ילדי העובדים שלא היה איפה להשאיר אותם.
נענע אומנם נמצאת בלב הבועה התל אביבית (טוב. יד אליהו זה לא בדיוק לב, אבל בכל זאת) ומרבית העובדים הם תושבי המרכז. אבל הפורטל, כפי שזה וודאי ידוע לרבים, שייך לנטוויז'ן, שהמשרדים שלה נמצאים בחיפה. מרבית העובדים החיפאים עבדו מהמקלטים שם בחיפה, ומי שיכל גם נשאר לעבוד בבית, אבל הרבה, ובעיני זה נראה המון, הגיעו לעבוד מהמשרד התל אביבי.
אנחנו התל אביבים אומנם קיטרנו, אבל חייבים להודות שמצאנו את העסק די משעשע. החיפאים קצת פחות השתעשעו מכל העסק. אבי, צלם הבית של נענע, הסתובב כאן במשרד לתעד את ההמולה וזה מה שיצא:
זה לא שלא שמחנו על מפגש התרבויות שנוצר בין תל אביבים לחיפאים. זה לא שלא נהנו מהפיצות שחילקו להם בערב. אבל בהחלט טוב שזה נגמר.
הזדמנות נוספת שנענע יצאה פיסית מהבועה התל אביבית שלה היתה במבצע ד"ש מהחזית. עובדי מחלקות שונות בנענע נכנסו לכמה ניידות, עם מחשב נייד, מצלמת רשת פשוטה למדי ומיקרופון, ונסעו אל איזורי הגבול כדי לצלם חיילים לפני ואחרי הכניסה ללבנון, מוסרים ד"ש למשפחות שלהם בבית. כל קטע גם נשלח במייל למשפחה של אותו חייל וגם במקביל עלה לכאן.
אני, בתור היותי אדם ציני להחריד, שאלתי את שרון, מפיקת הוידאו שלנו, אם בלב ליבה היא לא מקווה שמישהו מהחיילים ימות, וככה יהיה לה סקופ. הרי כל מי שעוסק בתקשורת לא יכול להתחמק מצורת המחשבה הצינית הזו. בתגובה היא אמרה כי אולי בתקופה אחרת של החיים שלה היתה עוברת אצלה מחשבה כזו בראש, אבל עכשיו היא באמת מקווה שכל אחד מהחיילים שצולמו יחזרו בשלום הביתה ושלא יהיה לה שום "סקופ" שכזה. האמנתי לה.
בכל אופן, לפני שנשקע בדכדכת מלחמה, הנה וידאו נוסף שמראה איך פרויקט ד"ש מהחזית נראה מאחורי הקלעים. מצאתי גם תמונה מדהימה של המנכ"לית שלנו, עם שכפ"ץ וקפלסט, אבל היא אסרה עלי בתכלית האיסור לשים אותה כאן בבלוג (והיא הבוסית, אז אין ברירה). אבל אם תסתכלו טוב בוידאו, תוכלו לראות אותה פה ושם:
