ביום שלישי, אמצע השבוע - הוזמנתי לאירוע הבלוגרים מטעם ערוץ 10, המקדים ל"הישרדות אולסטארס" שתעלה בשמחה ובששון ביום ראשון הקרוב ב9 בערוץ. ערוץ 10 כדרכו בהלכה, אוהב להפתיע ולפרגן בפעילויות והפתעות במפגשים שנערכים עם הבלוגרים ברשת, ואנחנו כמובן, נהנים מהפרגון.

הפעם, נפגשו בבניין הערוץ בת"א, ועלינו על האוטובוסים בסביבות השעה 4 וארבעים (כיוון שלא חיכינו למאחרים) וגילינו על המושבים שלנו פחיות עם משקה בטעם קוקוס. על שום מה, אתם שואלים? זה המשקה היחיד שניתן לשתות באי הישרדות, וזו הייתה רק הטעימה הראשונה לפני ההפתעות הבאות.

שמור לבלוגרים, אולסטארס ליום אחד

הנסיעה ארכה כ-שעה, כאשר בסופה הגענו ליער עבות ליד ירושלים, הלוא הוא 'יער בן שמן'. כבר מצפייה מרחוק, עם משקפיים כמובן, נזכרתי שאני צבעתי שם בהתנדבות להופעה של ריהאנה את הספסלים והנדנדות בשלל צבעים, ודאגתי להתפאר בעיניי כולם על העניין.

ביער בן שמן חיכו לנו פופים עגולים באדום על שטיח עבה עם כריות צבעוניות, מתחת לסככה, ומולנו - אוכל בשפע, שתייה חמה, ועל העצים - שלטי הישרדות אולסטארס.

נחים לפני הפעילות הגופנית והאקשן

בעוד שהמתנו לעוד כמה בלוגרים מהפאנל שהיו בדרכם למקום, התרווחנו על הפופים ושמענו מפי המלווה מהערוץ דברי פתיחה, שהסגירו בין השורות שאנחנו הולכים לחוות טעימה מההישרדות בעצמנו. או אז הגיע המדריך של הפעילות שחיכה ביער בן שמן, מצוות שמכין פעילויות אקסטרים בשטח והודיע ברמיזה שגם השלטים במקום הצליחו להעביר, שאנחנו עומדים להתחלק לשתי קבוצות ולהתמודד על הניצחון בשרידה בשטח, באמצעות פיינטבול, קבוצה אחת נגד השנייה. לפני שנסענו אריה הצלם צילם אותנו במצלמה חדשה של fujicom, בין היחידות בישראל, שמצלמת בתלת מימד.

השתמשו במשקפי צפייה ב3D

אז נסענו מרחק שתי דקות מיער בן שמן, ליער סמוך בו התחלקנו לשתי קבוצות - אדומים וכחולים, אני הייתי בין האדומים, רק מכיוון שהווסטים הכחולים היו בנאליים מידי ולא מתאימים ללבוש שלי (שממילא נהרס בהחלפת נעלי אלגנט בנעלי ספורט). המדריך הושיב אותנו על מחצלת והסביר לנו על טווחי הירי, מסכות האב"כ שעלינו לחבוש על הראש, צורת הירייה, טעינת הרובה וכללי שלושת הסיבובים במשחק.

בסיבוב הראשון הקבוצה הכחולה ניצחה, וממש הרגשנו תבוסת שורדים, אך נשבענו לנצח בסיבוב הבא, כשאני הייתי ה'נשיא' שעליו אמורים להגן ושכבתי עם הגרביונים העדינים שלי על חצץ וחול, לא נפגעתי, אך עדיין הקבוצה שלנו נחלה תבוסה. בסיבוב השלישי הכללים השתנו, והוחלט שמי שפוגע בקפטן הקבוצה מקבל 50 נקודות, וכך התחולל מהפך, ממש כמו בהישרדות, והקבוצה שלנו חתמה בניצחון.

הקבוצה המנצחת. (נו, שכחתי להוריד את האב"כ)

כשחזרנו ליער בן שמן, כמובן שהקבוצה האדומה קיבלה שני בקבוקי שמפנייה כיאה למנצחים מותשים, וראש הקבוצה אספה אותנו להתייעצות בשתי ברירות: האם לשתות אחד מהבקבוקים ולשתף את המפסידים, או לשתות את שניהם ולא לשתף, אני עניתי במהירות שלא נשתף אותם. הרמנו כוסיות לחיים, ובסופו של דבר שיתפנו את הקבוצה השנייה, כי גם בהישרדות יש יותר שפנפנים שוחרי שלום מאגואיסטים רודפי מלחמה. בנוסף לשמפניה שהייתה מתוקה להפליא, חיכה לנו ביער שף שטח עם תנור נייד, שהכין לנו חתיכות בגטים קטנות אפויות בתנור עם גבינה קשה ורטבים כמו: פסטו, עגבניות זיתים וטונה.

שמפניה כיאה למנצחים

כשסיימנו לזלול, חזרנו לפופים האדומים, ואז הגיעה אביגיל פרל מהעונה שעברה, משתתפת העונה הנוכחית גם כן, ואיתה גיא גולד, משתתף העונה הנוכחית בצד האוהדים. יש לציין שכל אחד מהם מייצג פן שונה של המשחק, הן מבחינה אסטרטגית והן מבחינת אישיות, בעוד אביגיל פרל אמנם מכירה את תחושת ההישרדות כיוון שחוותה אותה כבר פעם אחת, אך לאור הדברים שנאמרו שם, נראה שגיא גולד וקבוצת האוהדים עומדת לקבל פור גדול על השורדים, מתוך החקר שלהם על התוכנית, וכמו שגיא אומר: "שואלים אותי אם באמת ראיתי את כל העונות של ארה"ב, ואני אומר להם שבאמת, ראיתי את כל העונות, וקצת קשה לי להבין למה הם מתפלאים", כששמעתי אותו אומר את הדברים, הבנתי שהוא ושאר האוהדים, בעצמם חוו הישרדות, אמנם לא פיזית, אבל בעניין האסטרטגיה וההיכרות עם התנאים, יש להם יתרון לא קטן על השורדים העונה.

פרל וגולד. לא סתם עונה

דבר נוסף ששונה בין אביגיל לגיא הוא האסטרטגיה; כשאביגיל המתוקה נשאלה: "מדוע הגעת שוב לעונה למרות הקשיים, מה משך אותך?", היא ענתה תשובה שמראה על צד שונה משל גיא ואמרה: "אני רציתי להוכיח לכולם שאני מסוגלת, שזו חוויה ושאני רוצה להראות שאני לא חלשה, ושלמדתי ממה שהיה בעונה הקודמת", בעוד גיא גולד משיב לשאלה אחרת שמבחינתו שום דבר לא חשוב במשחק הזה "מלבד האסטרטגיה והנבזות, הרוע והדקירות מאחורי הגב", אביגיל אגב, עדיין כואבת בליבה על הצפיות בעונה לאחר יציאתה מהאי, ואומרת: "זה קשה לראות אנשים שהיו איתך כלכך הרבה זמן באי, שנקשרת אליהם, מדברים עלייך ככה. אני מוצאת את עצמי צועקת מול הטלוויזיה שזה לא נכון, ושההוא משקר והיא צודקת, אבל בשלב מסוים כבר מתרגלים ויוצאים מהשוק. ממשיכים הלאה, עם הכאב".

אביגיל צוחקת למרות הכאב מהעונה שעברה.

השיחה עם השורדים הפוטנציאליים חידדה לי כמה נקודות על הישרדות, ובכלל, הוכיחה לי ש"החזק שורד", וכמו שראינו בשתי העונות האחרונות, המשפט הזה באמת הוכיח את עצמו, במשחק הזה באמת צריך לשחק את המשחק ולא להראות כמה אתה אמיתי וטוב כפי שהוכיח בדרך כזו או אחרת נועם טור, שבסופו של דבר גמר כדוגמן ולא כאיזה בחור עם דיפלומה, שהרי עם כל התדמית הגברית שלו, מילים לא יוצאות מפיו.

התחמן, הבדרן, זה שלא מדבר הרבה, ויודע לרשום לעצמו את מהלכי המשחק, מגיע כמה שיותר רחוק. ואלה שמנסים לשנות את חוקי המשחק, רק פוגעים בכל העניין, ובחווית הצפייה.

שורדים באמצעות האוכל. רוטב עגבניות וטונה

לאחר הראיון הקצר עימם, פנינו לצפות ברבע שעה מן הפרק הראשון, טעימה מתוקה של פתיחה, שמבחינת צוות הערוץ מייצגת את הפרק הראשון כולו ואת העונה השלמה כולה; בפרק ניתן לראות את המשימה הראשונה והמרגשת, בה אנחנו רואים את כל השורדים שהתגעגענו אליהם, נאבקים מול קבוצה של אוהדים, חזקה מאוד ומגובשת מאוד, ובסופה של המשימה כמובן, ישנה הפתעה, שאף אחד לא ציפה לה, אפילו לא אנחנו, שבילינו את כל פרק זמן הצפייה בצחוק מתגלגל לדברי השורדים והאוהדים, שהגיעו מחוזקים מפעם.

איתי בירוק, ממש בשמאל. צופים בתחילת הפרק

המלווה שלנו מן הערוץ, איתי, חתם את המפגש המעולה בכמה מילות סיום, ושאל איך מנקים את עצמנו באי אחרי פעילות ספורטיבית, אכילה ויום גדוש בהפתעות ומשימות. אני עניתי ששוטפים את עצמנו בים, והוא אמר שמחכה לנו הפתעה אחרונה לפני הסיום.

כשעלינו על האוטובוסים חיכתה לנו ערכה של crema (לבנות - של בנות, ולבנים - של בנים), שכוללת: שמפו, מרכך, פילינג, קרם ידיים וסקין גארד, ואז הבנו איך אנחנו עומדים לנקות את עצמנו. תודה לערוץ 10 שהשיגו לקרמה כמה קליינטים חדשים כמוני, שעומדים לנטוש את 'כיף' ו'דאב' לטובת קרמה. תודה רבה לכל הבלוגרים שהשתתפו, היה כייף להכיר חלקכם שלא הכרתי מהמפגשים הקודמים, ולהיפגש בכלל עם הפנאל, שממפגש למפגש אני נהנית יותר ויותר מהאיחוד שמרגיש ממש כמו בבית.

קרמה. היה גם לאישה

תודה רבה לצוות האינטראקטיב, לחברת הקייטרינג "שף בשטח" ולצוות "אדרנלין בשטח" שהנעימו לנו את היום.