ובפרק השני של לאהוב את אנה - היא סוף סוף מגיעה. גם בפרק הזה ציון רובין (קריצה לאינסיידרית) מוכיח יכולת יוצאת דופן לבחור לפסקול תמהיל שמורכב משירים קלאסיים ונוסטלגיים כמו Comfortably Numb ו Hey של ה Pixies, אבל גם מתובל בשירים עדכניים יותר ופחות מוכרים (אך לא פחות מרגשים) כמו השיר הנפלא Us של Regina Spektor שהוא ללא ספק השיר של הפרק.
כמו בשבוע שעבר - להלן רשימת השירים לפי סדר הופעתם בפרק:
1. לודוויג ואן בטהובן - סונטה לפסנתר מס' 14, אופוס 27 מס' 2 - פרק ראשון (החלום של מנשה - אנה רצה בשדה) - הסונטה המפורסמת, הידועה גם בשם "סונטה לאור ירח", מוכיחה בפעם השנייה בסדרה הזאת את יכולתה להשתלב בצורה נפלאה בפסקולים. בפרק שעבר שמענו אותה באינטרו לאתר של הכלות מאוקראינה ובפרק השני היא מתלווה לאחת מהסצינות שבוודאי יזכרו כאחד מהסמלים של הסדרה - אנה רצה בשדה של פרחים סגולים:
2. Regina Spektor - Us (השיר שאנה משמיעה למנשה) - שנים שאני שומע מחברים שלי המלצות על רגינה ספקטור, זמרת אינדי צעירה בעלת קול מיוחד וכשרון יוצא דופן לפסנתר, שקרנה עלתה פלאים בשנים האחרונות. חבל שלא הקשבתי להם קודם... שיר מדהים ומרגש שמלווה את כל הפרק ומופיע גם בסצינה בה מנשה רוקד עם ליה ויעקב בסלון ובסצינה האחרונה בה אנה פוגשת את המשפחה. Listen To This:
3. Pink Floyd - Comfortably Numb (דניאל, האקסטזי, וההזיות) - שיר הבריחה והניתוק מהמציאות האולטימטיבי. משתלב בצורה מושלמת עם הסצינה ומעורר תחושות של נוסטלגיה חמימה אך טראגית:
הקטע המפורסם מהסרט The Wall -
4. Cat Power - Metal Heart (בועז, אורן מהצבא והאמא הסקסית נעמי בארוחה משותפת) - זמרת אינדי פולק וותיקה, משופשפת ומאוד פופולארית. ידועה בשל קולה השמימי וסגנונה המינימלסטי. השיר לקוח מאלבומה הרביעי, Moon Pix, שהוא במקרה, האלבום היחידי שלה שרכשתי ואני מכיר היטב. מומלץ בחום:
5. Steve Miller - The Joker (ליה, בבר עם חבריה לריקודים) . שיר ותיק, ידוע, ומאוד מאוד אמריקני, משלהי שנת 73'. ללא ספק שיר בארים קלאסי:
6. Control Machete - Si Senior (ליה נשאבת לשיחה רומנטית וחבריה מתחילים לרקוד) - Control Machete הם הרכב היפ הופ מקסיקני (כבר מעניין, לא?). השיר הזה במיוחד ידוע בשל היותו בפסקול של הסרט "אהבה נושכת":
7. Pixies - Hey (ליה וחבריה שרים ביחד באוטו) - מי מבינינו יכול להעיד על כך שהוא מעולם לא שר ביחד עם השיר הזה בקולי קולות (לעיתים למורת רוחם של אחרים)? מה לעשות... קשה להתאפק:
תם ונשלם. נתראה בשבוע הבא!