עכשיו 19:30 בערב, יום חמישי, תקופת החגים, והמסדרונות כמעט ריקים. לעיתים קרובות אני מוצא את עצמי משוטט כאן בלילות, וסופג את האווירה השקטה של המשרד. היום הבאתי איתי מצלמה, על מנת להראות לכם את המרחב שאני וחבריי לערוץ חולקים בזוית טיפה שונה... תהנו:
סימן
מישור
אינסוף
צוללת
שידור
לבד
סוף
אני לא אם יודע אם סיפרתי לכם כבר, אבל ערוץ 10 זה מטריארכיה. המקום הזה נשלט ע"י נשים חזקות, יפות ובעיקר צעירות. מה שאומר הרבה מאוד נשואות טריות, כמות היסטרית של נשים בהריון, ורבות שילדו לאחרונה. פה בערוץ, אנחנו חושבים על אסטרטגיה לטווח מאוד (מאוד) ארוך - אנחנו לא זזים לשומקום, ולנו החובה והפריבילגיה לטפח את דור העתיד.
אז.. מי יהיו כוכבי העתיד של הערוץ? מי יישא את הערוץ על כתפיו? מי ימשיך את המורשת?
לפניכם שתי דוגמאות חמודות להפליא לדור הבא של ערוץ 10:
אורי ביידר, בן 4 חודשים, הבן של ציפי ביידר, יוצרת ועורכת דוקומנטרית בערוץ 10, והיוצרת של "אמא יקרה לי"
הילי מורג, בת כ- 4 חודשים, הבת של סיון קליינר-מורג, רפרנטית מחלקת תוכניות ערוץ 10
דיסקליימר: בפוסט הזה החלטתי להתמקד רק בתינוקות הרכים ביותר. ישנם זאטוטים רבים נוספים ומתוקים בשלל גילאים במשפחה המורחבת של הערוץ שלא זכו לפרסום בפוסט הזה.
בונוס: כתבה מצוינת של ציפי על הבלוף שהוא חופשת לידה ועל הורות טרייה. מאוד מומלץ!
רוב ההנהלה הבכירה בערוץ מורכבת מאנשים נעימים ונחמדים שמשרים אווירה נינוחה וחברותית על העובדים הזוטרים יותר של הערוץ. אנשים הרחוקים מהסטריאוטיפ של מנהלי תאגידים, מהעניבות ומצגות הפאוורפוינט. אך ידוע שבטבע כל תגובה גוררת תגובת נגד וכל כוח המושך אל כיוון אחד מוליד כוח נגדי המאזן את המגמה. הכוח הזה, בערוץ 10,הוא קובלנץ האיום. לא לחינם זכה קובלנץ לכינוי הזה. עובדי הערוץ נבהלים למראה צילו וקול נעליו הנוקשות כאשר הוא מהלך במסדרונות. הנשים מסתגרות במשרדן והגברים (מעטים אשר יהיו) מתחבאים מתחת לשולחנות, ידם האחת אוחזת באלת בייסבול והשנייה רועדת בתנועות של תפילה ובקשת חמלה. כאוס הוא חושב, בלעדיו היה כאוס. אנשי הטלוויזיה רכים, יאפים, נהנתנים; הם שוכחים שהם נמצאים במקום עבודה ושבסוף היום החברה שמעסיקה אותם איננה מועדון אלא תאגיד מסחרי שעיניו נשואות אל השורה התחתונה. הוא עשה את זה בגלגל"ץ. הוא שינה אותם. הוא גרם להם להבין. יש הטוענים שהוא הרס את התרבות בארץ. הוא מאמין שהוא עשה סדר. הוא לימד את העובדים משמעת ונתן למאזינים את מה שהם באמת רצו. בעודי כותב את המילים האלו, חושיי עומדים על המשמר שמא יפסע אל כיווני. שיט. אני חושב שהוא בא! כולם להתחבא ובחייאת דינק איפה האלה!? הצילו!
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
