|
12/2004
דברים שאשכנזים מבית טוב לא מדברים עליהם
שנים לא ממש הצלחתי להבין מהם שורשיה של משפחתו של אבי. ידעתי אבא שלי נולד בצ'כיה, אבל סבא וסבתא שלי הגיעו לשם כפליטים אחרי המלחמה. כל מה שנוגע למיקום המדוייק בו חיו לפני המלחמה נותר מעורפל.
בניגוד למשפחות אחרות של יוצאי שואה, קורותיהם של סבי וסבתי בזמן השואה דווקא היו ידועים לי היטב. סבי וסבתי גרו במושב שאוכלס כולו בניצולי שואה. המושב נקרא על שם שני בניה של רבקה גובר שנפלו במלחמת השחרור בהפרש של כמה חודשים זה מזה. כחלק מהקשר שלה למושב החליטה רבקה גובר (שהיתה סופרת) להעלות על הכתב את סיפורם של אנשי המושב בספר זכרון. כנראה שרק אישה שידעה כזו כמות של כאב יכלה לשכנע ניצולי שואה לשבת ולהפתח בפניה, ולספר לה את כל מה שעברו בשואה.
העדות של סבא שלי קצרה, תמציתית נצמדת לעובדות. העדות של סבתא שלי מלאה בפרטים על התקופה שלפני המלחמה והתקופה שאחריה, אבל מאזכרת רק ב-2-3 משפטים את העובדה שהיא היתה באושוויץ ושרדה.
בכל מקרה לא לצורך כך התכנסנו. הנקודה היא שגם העדויות האלה לא סייעו לי לפענח מהיכן הם הגיעו. שמות של עיירות יהודיות מראשית המאה הקודמת - על אף הניחוח הנוסטלגי / שלום עליכמי שעולה מהן - לא ממש מדברים אלי. אני צריכה מפה עם חץ "אתה נמצא כאן" כדי להבין במה מדובר.
מכיוון שסבא וסבתא שלי דיברו הונגרית (למען האמת בעיקר סבתא שלי. סבא שלי דיבר רק יידיש, אבל תמיד הנחתי שהוא מבין ומדבר הונגרית), ומכיוון שסבתא שלי בישלה עם פפריקה וקראה לכמה מאכלים בשם פפריקש, גולאש וג'רבו, הנחתי שהיא באה מהונגריה. וכך השווצתי בפני כל מי שרק רצה לשמוע (ומסתבר שיש המון טפסים ממשלתים שרוצים לשמוע מה המוצא של הוריך) שאני חצי פולניה חצי הונגריה.
רק לאחרונה, לאחר שגילנו את מנוע החיפוש של יד ושם המאפשר לחפש שמות של ניספים בשואה, ישבתי לחקור את אבא שלי אודות המקום המדוייק ממנו הגיעו הוריו.
מסתבר שהעירה ממנה הגיעו היתה שייכת לרומניה. אמנם אי-שם במהלך ההיסטוריה היא היתה שייכת לממלכה האסטרו-הונגרית, ולכן כל תושבי המקום מדברים בהונגרית ומבשלים עם פפריקה, אבל בשורה התחתונה אני רומניה. רומניה!!! לא פלא שהסתירו את הסוד הזה במשפחתי שנים על גבי שנים.
במבט לאחור אני נזכרת שאודטה פעם פירסמה מתכון למאכל רומני מפורסם. כמה התפלאתי אז שסבתא שלי מכינה את אותו מאכל. איך הוליכו אותי שולל כל השנים האלה.
כל בדיחות הרומנים שסיפרתי כל חיי, חוזרות עכשיו לרדוף אותי.
(אגב, לחובבי הסופים הטובים, מסתבר שלאחר המלחמה העיירה הזו עברה לידי ברית המועצות, וכיום היא שוכנת בשטחה של מדינת אוקראינה. עכשיו נותר רק לתהות מה יעשה יותר רושם על הטפסים הממשלתים: אוקראינה או רומניה).
הגענו לאחרונה למסקנה שלהרבה פולנים יש לוק מרוקאי. סבתא של אמא שלי היתה כהת עור, וכך גם סבתא שלי, חמי ועוד כמה יוצאי פולין שאנחנו מכירים.
אני כמובן העלתי את ההשערה שפעם לפני כמה שנים הגיע מישהו ממרוקו לפולין והפרה חצי מהנשים היהודיות שם, אבל השערתי נזרקה לפח.
כך או כך יש משהו מגניב בלראות אשכנזי מבוגר תוהה האם גברת בז'ז'ינה שמולו היא מפולין או ממרוקו.
אחד מחבריהם (הפולני) של הורי נסע פעם באוטובוס ושמע זוג אשכנזים מתלחשש מאחורי גבו: "תסתכל על השווארצע הזה" (ביידיש מלאה זה היה נשמע הרבה יותר טוב, אבל היידיש שלי צולעת). כשירד מהאוטובוס הוא פה אליהם ביידיש ואמר: "השווארצע הזה יודע יידיש". אחחח... לו יכולתי לראות את הפרצוף שלהם. priceless.שמור בטל
נכתב על ידי nina, 18/12/2004 23:26 , בקטגוריות אנתרופולוגיה בגרוש
הוסף תגובה
הצג תגובות כאן
0 הפניות (TrackBack) לכאן
קישור ישיר לקטע
שלח ל'שווה קריאה'
הוסף למומלצים שלי
לקטע הקודם
לקטע הבא
לבלוג המלא
תגובה אחרונה של nina ב-16/1/2005 14:29
52,560
|
