בלוגים קרובים  בר קבועים  הוסף לקבועים שלי   שלח המלצה לחבר   הפורום
משלוח תמונות לסלולר   קישור ישיר לכאן   דף כניסה


פוטנציאל מבוזבז

אישה ואם בישראל. חברה במגזר הדתי. בשעות העבודה והפנאי נהנית לבהות במחשב.
1/2005

נקמת היורמים
אתם מכירים את האגדות האלה על היורמים של הכיתה, שבמשך השנים הפכו לאנשי עסקים מאוד מצליחים? איך הם מגיעים לפגישת המחזור ומשוויצים בפני כל ה"מקובלים" בהצלחה הכלכלית שלהם? איך מלך הכיתה הגיע אליהם לראיון עבודה, והם העיפו אותו מכל המדרגות?
אני חושבת שכדאי לבדוק עד כמה המקובלות החברתית של ילד משפיעה כל חייו הבוגרים. עד כמה שריטות שנחרטו בך בילדות משפיעות על התנהגותך כבוגר.
לא חשוב לאיזה מעמד כלכלי וחברתי תגיע, תמיד תרגיש את הצורך לנקום באלה שמייצגים בעיניך את הילדים שהשפילו אותך בבית הספר. תמיד תרגיש את הצורך להוכיח שהצלחת למרות שקראו לך בבית הספר "גמד שמן וממשוקף".

קחו לדוגמא חברה גדולה שהיו"ר שלה היה בילדותו מה"מקובלים". מאלה שמכניסים מכות לכל החנאנות. בבגרותו הוא עשה קריירה מהכוחניות שלו. הוא מצליח, משגשג וממשיך לרדות בכל החנאנות. הוא לוקח לו עוזר שגם הוא היה בעבר מקובל (בשל כישוריו האתלטיים). הוא רוצה שהכוסית של המשרד או השרלילה של המשרד תהינה המזכירות שלו, לעומת זאת הוא מתעב את המזכירה המכוערת והטיפשה שהצמידו לו. יש לו חיבה יתרה לכל עובדת נאה, שבילדותה בבירור התחרתה על תואר "מלכת הכיתה".
עכשיו תשנו באותה חברה את היו"ר ותשימו במקומו יו"ר גמד שמן וממושקף שברור שמעולם לא היה מקובל. היו"ר החדש מאמץ לחיקו את המזכירה המכוערת ואת חברת הנפש שלה (שסובלת מילדות מרגשי נחיתות). מצד שני הוא מרחיק את מלכת הכיתה הכוסית, את המזכירה המשתרללת את העוזר האתלטי ואת הפקידה הנאה (שהיא גם חכמה, אינטלגנטית ובעלת האישיות מיוחדת ורב-גונית!).
היו"ר הזה הופך את המעמדות בלשכה על פיהם, ובכך למעשה מגשים את נקמת היורמים.

(ואם מצאתם את עצמכם בתוך הקטע הזה, דעו שכל קשר בין המציאות לכתוב הינו מקרי בהחלט - למעט שלל המחמאות שזרקתי לכיווני).





חגגתי יומולדת. טרלהלהלה.
היה ככה. יום רגיל כזה. פושר. לא הרגשתי שום מיוחדות.
הבעל שכח לקנות לי זר פרחים, אבל לפני כמה ימים הוא נתן לי את מתנת היומולדת שהזמנתי: יום כיף בספא מקומי.
הילדים התווכחו איזו מתנה לתת לי. בסוף הם פשטו על ארון הפרסים בבית. הוציאו 2 בובות שקניתי ב2.5 ש"ח החתיכה. הכריחו אותי לפתוח את הבובות ולשחק איתן, ואח"כ רבו מי נתן לי בובה יפה יותר.
בילתי את יום ההולדת במריבה עם הילדים, מריבה עם הבעל, מריבה עם אמא שלי ולבסוף נקיון הבית. חיי in a nut shell.

נכתב על ידי nina, 16/1/2005 07:57, בקטגוריות אנתרופולוגיה בגרוש, מעדכנת, אם השנה, עובדת (?)
30 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי     לקטע הקודם     לקטע הבא     לבלוג המלא
תגובה אחרונה של nina ב-1/2/2005 07:31



52,563
כינוי: nina
גיל: 52

ICQ:


מצב הרוח שלי:

מלאו כאן את כתובת ה-email שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח
הצטרף כמנוי SMS
בטל מנוי SMS

RSS (הסבר)

 << ינואר 2005 >> 
א ב ג ד ה ו ש
            1
2 3 4 5 6 7 8
9 10 11 12 13 14 15
16 17 18 19 20 21 22
23 24 25 26 27 28 29
30 31          

ארכיון:

חיפוש טקסט בקטעים:

חפש
חלון מסרים:
הוסף מסר

הבלוג חבר בטבעות:
« בלוגרים דתיים » ±
« הדוסים של ישרא » ±
« נשים חזקות » ±





מה השעה?



טפיחה על האגו
25 הבלוגים הנבחרים של אפלטון לשנת 2006
בלוגים על הורות - כתבה מ"הלול"


מי אני?
אישה
אמא לארבעה: בת 13 בן 11 בן 8 ובת 3
מחפשת מה לעשות עם עצמי, ובינתיים עובדת כעצמאית
משתייכת לזרם הדתי לאומי, אבל נוטה ל"אורתודוכסיה מודרנית" (שזו דרך יפה לומר שאני דתייה לייט)
שמרנית ומרובעת. אוהבת שיגרה. צורכת תרבות מיינסטרים.


בטלויזיה שלי
C.S.I
The Amazing Race
איך פגשתי את אמא
האישה הטובה
האנטומיה של גריי
המפענחת
מחשבות פליליות
נשות קבע
עקרות בית נואשות
פרשיות סמויות
רצח מן העבר


תגיות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לnina אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על nina ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2006 © נטוויז'ן (ע"ר)
עיצוב: איה