הטרדות מיניות

ב', מנהל אגף הכספים בחברה בה אני עובדת, אמר לאילנה, אחת המזכירות פה (שאינה כפופה לו ישירות או בעקיפין), שיש לה ריח סקסי. אני טענתי שזו הטרדה מינית, ומי שהיה מעז לומר לי דבר כזה היה חוטף נעל בראש. האחרות טענו שזו דווקא מחמאה נחמדה וממש לא מטרידה.

לוביסט אחד, מהגדולים והידועים, בא לפגישה אצל מנכ"ל החברה. כשהוא יצא ממנה הוא דפק נשיקה לחה למזכירת המנכ"ל, בחורה נחמדה וידידותית שלא בוחלת בנשיקות נימוסין על הלחי. לטענתה, הנשיקה הספציפית הזו היתה קצת יותר מנשיקת נימוסין. אח"כ הלוביסט נעמד מולה, החווה לכיוון איבר מינו ואמר לה: "את רואה מה את עושה לי?". לא נכחתי בחדר, אבל הבנתי שבהחלט היה אפשר לראות מה היא עשתה לו.

האמת היא שאין ולא תהיה הגדרה להטרדה מינית. זה משהו מאוד סוביקטיבי שמושפע ממידת הרגישות של האישה וגם מהרקע שלה והאופן בו חונכה. אני, לדוגמא, מובכת ומוטרדת ביתר קלות מדברים שלא מטרידים נשים אחרות.  אני מניחה שזה נובע, בחלקו, מהעובדה שאת גיל ההתבגרות העברתי בחברה נפרדת, תוך כדי קבלת הרצאות רבות על הסכנות שבבני המין השני.

מבחינה אוביקטיבית, אני מאמינה שמרבית האנשים יסכימו שהמקרה השני הוא הטרדה מינית, בעוד שלגבי המקרה הראשון הדעות מן הסתם תהינה חלוקות. האמת כנראה, נמצאת (כמו תמיד) בשטח האפור שבין מקרה מס' 1 למקרה מס' 2.

מישהו הציע בעבר מבחן שיסייע לגבר לדעת האם מעשיו הם בגדר הטרדה מינית: שאל את עצמך האם היית נוהג בדרך זו גם עם הבת שלך.

מעניין אם יש אבות שהיו נוהגים כמו אותו מנהל ממקרה מס' 1.

בפורום האהוב עלי (לאלה שלא עוקבים אחרי על בסיס קבוע, הכוונה לפורום הורות ומשפחה בכיפה), סיפרה אחת המשתתפות על תקיפה מינית שעברה. ההודעה הזו פתחה תיבת פנדורה שלא תאמן בנוגע להטרדות ותקיפות מיניות שעברו משתתפות אחרות בפורום.

העובדה שכמעט כל אישה עברה הטרדה מינית היתה ברורה לי (כל שיח נשים שממצה את נושא הבעל והילדים מגיע בסופו של דבר לנושא ההטרדות המיניות וחושף את העובדה שכל אחת מהמשתתפות בו הוטרדה לפחות פעם אחת), אבל איכשהו כשהידיעה הזו קיבלה שם ותיאור מפורט, וכשהשירשור הזה הלך והתארך, זה גרם לי לתחושה עמוקה של בחילה.

ואם ההודעות על הטרדות מינות באוטובוסים ובמקומות הומי אדם היו מוכרות לי היטב, הרי שההודעות הרבות על תקיפות מיניות בתוך המגזר שלנו הותירו אותי המומה. תקראו לי תמימה, אבל בחיי שהאמנתי שמדובר בתופעה יחסית שולית. זה לא שלא ידעתי שיש גם סוטים דתיים, אבל לא האמנתי שמדובר בתופעה בהיקף כזה גדול, כמו שעלה מהשירשור הזה.

כשסיפרתי לבעל על ההודעה והתגובות לה הוא שאל אותי המום: "מה גם את הוטרדת מינית?". "ברור" עניתי. אח"כ תהיתי איך זה יכול להיות שאני חיה עם אדם 10 שנים, ומעולם לא טרחתי לספר לו על ההטרדות המינות שעברתי. האם זו הדחקה או שמא לא מצאתי לנכון לציין את מה שנתפס בעיני כמובן מאליו (או אף מזעזע מזה: כשיגרה)? האם יש אישה שלא ניסו למזמז אותה באוטובוס או במקום הומה אדם? האם יש אישה שלא זרקו לכיוונה משפטים או רמזים גסים שמתייחסים לאיברי מינה? האם מישהי מאותן נשים עדיין מרגישה מושפלת כשזה קורה? האם מישהי מאותן נשים בכלל תופסת את עצמה כאחת שבעבר הוטרדה מינית?

מבלי לזלזל  בחוויה המזעזעת שחווה אישה שמותקפת מינית או נאנסת, אני חושבת שההתייחסות השקטה והמשלימה שלנו להטרדות המיניות מזעזעת הרבה יותר מהסטטיסטיקה אודות מספר הנשים שמותקפות מינית בכל שנה. ואולי השתיקה שלנו על ההטרדות המיניות היא זו שתרמה למספר הגבוה של ההתקפות המיניות? אולי השתיקה מעודדת את אותם מטרידים להפוך בשלב מאוחר לתוקפים?