לחגוג או לא לחגוג?

הציונות הדתית נמצאת במבוכה: האם לחגוג השנה את יום העצמאות? האם לומר הלל? האם להניף דגל? ואם להניף האם לקשור לצידו סרטים שחורים? סרטים כתומים? ואולי בכלל נניף דגל כתום?

טובי הרבנים נדרשו לנושא, והדעה לא אחידה. אני לא רוצה להכנס לנעלים גדולות ממימדי, אבל התחושה שלי היא של תחילתו של פיצול במחנה הציונות הדתית. נכון שהחרד"לים כבר ממזמן הפכו לזרם עצמאי משלהם בתוך המחנה הנקרא "ציונות דתית", אבל הייחוד שלהם התבטא בעיקר בצד החיצוני-דתי (הייתי אומרת התחזקות דתית, אבל אני לא חושבת שזה מתפקידנו לקבוע את מידת הדתיות של אדם והאם אחד חזק יותר מהשני מבחינת דתית). כל עוד השילוש הקדוש המאפיין את הציונות הדתית (עם ישראל-תורת ישראל-ארץ ישראל - ולאו דווקא בסדר הזה) נשמר במחנה החרדי לאומי, יכלו כל פלגי הציונות הדתית לשבת יחד כמחנה אחד.

ההתנתקות היוותה נקודת שבר. חלק גדול מהציונות הדתית (חלק שמזוהה עם הפלג החרדי לאומי, אם כי לא בהכרח חופף לפלג הזה) התחיל לערער על נכונות השילוש הקדוש. התחושה בקרב המנותקים (המגורשים) ואלה המזדהים עימם זהות אידאולוגית מלאה היא, שעם ישראל ויתר עליהם, התנתק מהם, ולכן הערבות ההדדית שעליה תמיד דיברה הציונות הדתית, כבר לא מדברת אליהם. בנוסף, הם מבדילים בין ארץ ישראל - שאליה הם מחוייבים כמו תמיד - למדינת ישראל. אם הרב צבי יהודה קוק ראה במדינת ישראל את "ראשית צמיחת גאולתנו", היום כבר יש כאלה שמערערים על הקביעה הזאת. יש כאלה שתוהים אולי מיהרו להכריז על מדינת ישראל כחלק מהותי מתהליך הגאולה של עם ישראל. יש כאלה שרואים במדינת ישראל כמדינת שלטון זר, כחלק מהגלות.

העמדה הזאת מערערת את כל היסודות עליהם מושתת הציונות הדתית, ומקרבת את מחנה החרדי לאומי יותר ויותר לצד החרדי. במה שונות הטענות היוצאות נגד מדינת ישראל (מפי חלק מראשי הציונות הדתית!) מהעמדה החרדית הרואה במדינת ישראל כשלטון זר היושב בארץ ישראל? ההתנתקות של חלק מהציונות הדתית מיום העצמאות מהווה את ההתנתקות שלהם ממחנה הציונות הדתית והחבירה שלהם לעמדה השוללת את מדינת ישראל כמדינה בעלת אלמנטים רוחניים-דתיים וכחלק מתהליך הגאולה.

(באופן פרדוקסלי דווקא חלק מהציבור החרדי מתקרב בתקופה האחרונה למדינת ישראל, משלים עם קיומה ומקבל על עצמו את מרות מוסדותיה).

מעבר לזה, אני חושבת שיש בעמדה הזאת הרבה פינוק וילדותיות. פינוק שמגיע ממקום שבע. אנחנו יושבים כבר 58 שנים בטריטוריה משלנו, נהנים מעצמאות, נהנים מצבא חזק, נהנים מהזכות ללכת ברחוב בלי שמישהו יצעק לעברנו "יהודי מלוכלך", נהנים מהזכות להחזיק רכוש ומקצוע בלי שמישהו יחליט לחוקק חוק ששולל מאיתנו את הזכויות האלה.  מתוך סיר הבשר הזה, אפשר באמת לירות לכל הכיוונים ולצעוק כמו ילד שלא קיבל את הצעצוע שרצה, שלא לזה ציפינו ושזאת לא המדינה שלנו.

אמר נכון  פרופ' אבי רביצקי (בכתבה שהלינק שלה צורף לעיל): "אני חושב על סבא שלי, שמת מרעב וממחלות בגטו לודז'. אם הייתי מתלונן באוזניו על המדינה, הייתי מקבל סטירת לחי מצלצלת, ובצדק. אנחנו בארץ ישראל, ויש לנו מדינה. אנחנו לא צריכים לחכות שרוזוולט יפציץ בשבילנו את מסילת הרכבת. צריך לראות קודם כל מאין באת, ואחר-כך ראוי לשאול גם לאן אתה הולך, איזה חלק מן החזון הגשמת".

מבחינתי, זה מסכם את הכל.

עידכונון: החטא מגיב בבלוגו ומעמיק הרבה יותר ממני בסוגיה שאני נגעתי רק בקצה שלה. שווה לקרוא.

אותו כנ"ל לגבי לובשת החצאית (החיננית).

אז תלינו דגל.

האמת היא שבזכות בנק הפועלים יש לנו מאגר דגלים בלתי נדלה. משנה שעברה נשאר לנו דגל חדש, והשנה יש לנו 3 שרשראות דגלים (אנחנו קוראים הרבה עיתוני סופ"ש). כל אלה הצטרפו ל-2 דגלי ענק שכבר חיו להם בשלווה ובנחת בארון בבית.

בשורה התחתונה, מכל חלון בבית משתלשל לו דגל או שרשרת דגלים. טוב טעם מעולם לא היה הצד החזק שלי. מזל שאנחנו לא חוגגים את כריסמס.

כמה קטנות:

1. כל בוקר בסביבות 6:40 אני עוברת באותה נקודה בכביש מס' 4 אל מול פני אותו אדם בחולצה לבנה בעלת 2 פסים כהים במרכז שעומד שם וממתין לא יודעת למה. אולי לטרמפ? אולי לחצות את הכביש? כל בוקר עם אותם בגדים ואותו תיק צד חבוט. מבחינתי, אותו אדם בכלל גר שם באותה נקודה בכביש מס' 4. אין לו חיים או קיום אחר מלבד לעמוד שם כל היום באותה נקודה מבלי לזוז.

2. לפני כמה לילות חלמתי שחוטפים אותי. תוך כדי החלום תיכננתי איך אכתוב על כך אח"כ בבלוג. אני מודה שדי התאכזבתי להתעורר ולגלות שמדובר רק בחלום, מכיוון שככה איבדתי סיפור נהדר לבלוג.

3. יש משהו מאוד משחרר בבחירת קללות כסיסמת הכניסה שלך למחשב בעבודה. אני באה שפוכה מעיפות לעבודה, מתבאסת מתחילתו של עוד יום ומדליקה את המחשב. המחשב בעליצות בלתי מובנת קורץ לי בגוונים של כחול ולבן ומבקש ממני בנימוס את הסיסמא, ואני בתגובה כותבת לו: fuckoff. ותקח את כולם פה במשרד יחד איתך.

4. רק אני רואה את האירוניה בכך ששר מטעם מפלגת ש"ס יהיה השר הממונה על לווין בשם "ארוס"?