על שכר ועונש ועל תאורית "קללת ההתנתקות"

אחת השאלות הפשטניות ביותר שעולה בדיון אֶמוּני היא איך יתכן מצב של "צדיק וטוב לו, רשע ורע לו". למה השאלה הזאת פשטנית בעיני? כי זו שאלה לצורך שאלה ולא לצורך תשובה. השאלה הזאת היא מסוג השאלות שמטרתן רק לסתום את טענות הצד השני. לשואל אין כוונה לקבל תשובה אמיתית לשאלה. אין שום יכולת לענות על השאלה הזאת מבלי להכנס לדיון עמוק שאורכו סמסטר אוניברסיטאי שלם.

ראשית, עלינו להגדיר מיהו צדיק ומיהו רשע. אח"כ עלינו להגדיר מהו טוב ומהו רע. בעיני, אדם שעשה לי עוול הוא רשע גמור, אבל לאדם הזה יש משפחה וחברים שחושבים שהוא האדם הכי טוב שהכירו אי פעם. בעיני, זכיה בפרס הראשון בלוטו היא "טוב" מוחלט, אבל יש מספיק זוכים שחייהם קרסו לאחר הזכיה, והם יטענו בלהט כי הזכיה היתה דבר "רע". אנחנו לא חיים בעולם של שחור ולבן, ולכן כמעט בלתי אפשרי להגדיר מיהו "צדיק", מיהו "רשע", מהו "טוב" ומהו "רע".

תורת השכר והעונש ביהדות אינה מבוססת על שכר ועונש מיידים, אלא בעיקר על שכר ועונש בעולם הבא. האדם המאמין אינו חוקר בסיבות להחלטותיו של האל. הוא מקבל אותן, ומאמין שיש הגיון אלוהי מאחוריהן, גם אם הגיון זה נסתר מעיניו. בפרספקטיבה לאחור ניתן לראות הרבה פעמים את ההגיון הזה. לדוגמא, לפני כמה שנים פוטרתי ממקום עבודתי. באותם ימים זה נראה לי עונש איום ונורא. במבט לאחור, כמה שנים לאחר אותו מאורע, אני יכולה לומר שהפיטורים האלה היו הדבר הטוב ביותר שיכל לקרות לי. האדם המאמין ניחן באורך נשימה. הוא אינו בוחן את הדברים במבט של "כאן ועכשיו", אלא יודע שכל פעולה ומעשה (שלו ושל אחרים) הם רק חלק קטן מתוך פאזל ענק שהאל מפקח עליו.

בעיני, הנושא של "הכל צפוי והרשות נתונה" בעייתי הרבה יותר מהנושא של "צדיק ורע לו, רשע וטוב לו". אם הכל צפוי, איך ניתן להעניש אדם על שבחר במה שנבחר עבורו?

קחו לדוגמא את ההתנתקות.  כמה תפילות ותחנונים נישאו כדי למנוע את המהלך הזה, כמה תקוות לנס היו, ובכל זאת ההתנתקות קרתה. לא סתם יש גורמים בימין הדתי שמשווים את ההתנתקות שוב ושוב לשואה. גם המשבר האמוני שעבר על חלק מהציבור (בעיקר בני הדור הצעיר) דומה למשבר האמוני שעוררה השואה - איך יכל אלוהים לשתוק אל מול כל התפילות והדמעות האלה? האדם המאמין יודע שיש סיבה ותכלית לדברים. יש סיבה לכך שההתנתקות קרתה, למרות התפילות והתחנונים לנס. ואם ההתנתקות קרתה מסיבה מסויימת הידועה לאל, ואם ההתנתקות קרתה כי לפי התכנון האלוהי היא היתה צריכה לקרות, כיצד יכול אלוהים להעניש את האחראים להתנתקות?

למרות התהיה האמורה לעיל (תהיה? כשל לוגי? לא יודעת), מסתובבת לאחרונה תאורית שכר ועונש הטוענת כי כל האחראים להתנתקות מקבלים בימים אלה את עונשם. תהליך ה"ענישה" מתחיל באחראים המרכזיים שעמדו בראש המהלך ועם הזמן זה יורד גם לדרגים הנמוכים יותר:

אריאל שרון "נענש" ראשון עם השבץ המוחי וההסתלקות מהזירה הפוליטית. 

גם בנו, עומרי שרון, ירד מגדולתו כמנהל המדינה. בנוסף, הקריירה הפולטית שלו מוטלת בספק והוא בדרך לכלא.

דן חלוץ עסוק בימים אלה בהתכוננות לוועדות החקירה השונות שלאחר מלחמת לבנון ובהדיפת הדרישות להתפטרותו בעקבות פרשת מכירת המניות.

כנגד משה קראשי יש המלצות חמורות של ועדת זיילר.

יונתן בשיא (ראש מנהלת ההתנתקות לשעבר) חולה (וזה המקום לאחל לו מכל הלב רפואה שלמה ומהירה).

שאול מופז מנסה להבין מה בדיוק שר תחבורה אמור לעשות ואיך מצליחים, גם ממשרד נידח כזה, להשיג כותרות בעיתון, שלא קשורות למחדלים שהיו בהיערכות צה"ל למלחמה בתקופת כהונתו כרמטכ"ל וכשר ביטחון.

נשיא המדינה (שתמך בהתנתקות) מסובך כעת בפרשת הטרדות מיניות / אונס / חנינות וגם הוא הודף קריאות להתפטרותו.

צחי הנגבי (שתמך בהתנתקות) מסובך בחקירה פלילית ועומד לפני הגשת כתב אישום. אותו כנ"ל לגבי חיים רמון ולגבי אביגדור יצחקי.

אהוד אולמרט עסוק בלהתכונן לוועדות החקירה ובלהוריד את המבקר מהגב שלו.

חברי הליכוד למיניהם (שלא פרשו בזמן מהממשלה ושלא הובילו בתחילת הדרך מהלך התנגדות תקיף יותר) נמצאים בשולי הפוליטיקה הישראלית.

אני לא מתיימרת להיות מנהלת פנקס החשבונות של הקב"ה, אבל אני מודה שהרשימה הזאת (שיצא לי לקרוא / לשמוע אותה כמה פעמים מאנשים שונים) גורמה לי לתהות. הייתי בין אלה שחשבו שמהלך ההתנתקות הוא מהלך ראוי שיביא לטוב. היום אני מודה שטעיתי בראית הדברים. כשאני רואה לאן נעלמו כל אותם אנשים שכיכבו בחדשות לפני שנה וקצת, אני תוהה האם אלוהים מנסה לרמוז לנו פה משהו, ואנחנו שוב לוקים בעיוורון ומפספסים?

מעניין אותי לדעת האם תאורית "קללת ההתנתקות" היא זו שהניעה את האלוף גרשון הכהן להביע חרטה על ההתנתקות. יהיה מעניין לראות האם אנו עומדים בתחילתו של גל חרטה ו"חזרה בתשובה" של כל אלה שנתנו יד - במישרין או בעקיפין - להתרחשות ההתנתקות.

[פתחתי מעגלים בלי לסגור אותם, כי יש בי בעיקר תהיות ומחשבות, אבל לא מסקנות ו/או תשובות ברורות. אשמח לשמוע את התבונות שלכם בנושא].