בלוגים קרובים  בר קבועים  הוסף לקבועים שלי   שלח המלצה לחבר   הפורום
משלוח תמונות לסלולר   קישור ישיר לכאן   דף כניסה


פוטנציאל מבוזבז

אישה ואם בישראל. חברה במגזר הדתי. בשעות העבודה והפנאי נהנית לבהות במחשב.
4/2003

שנה עברה שנה חלפה אני כפיי ארימה...

 בדיוק לפני שנה ויומיים נולדה לה נינה. אישיות וירטואלית עם תכונות אופי הרבה יותר אטרקטיביות מאלו של המקור, אבל עם סיפור חיים זהה.

כשפתחתי את הבלוג לא היה לי ברור מה הולך להיות הכיוון שלו. חיפשתי דווקא מקום להתפרק בו, ולספר דברים שאני לא מספרת לאף אחד, אבל לאחר שגילתי כי במהלך יממה ממוצעת נוספות לי 100 כניסות לבלוג התחלתי להילחץ, ומחקתי את עצמי לדעת.  לאחר תרגיל הטעיה לא מוצלח שבתי לפה במתכונת קצת פחות חושפנית.

למען כל אלה שלא היו פה מההתחלה קבלו במתנה את הפוסט הראשון, שנכתב ב- 21/4/02 בשעה 10:03, וזכה ל-6 תגובות חינניות (אם אני לא טועה אף אחד מהמגיבים לא שב לפה לאחר פוסט זה...).

"ואולי דווקא ההתחלה רימזה על הבאות

נולדתי תינוקת מכוערת (אולי אפשר לראות בזה איזשהו רמז אפי מקדם): הפרצוף שלי היה מקומט כמו פרצוף של זקנה בת 80. היו לי שקיות ענקיות מתחת לעיניים. העיניים שלי היו בצבע אפור מעונן. והשיער שלי... על הראש שלי היתה מונת רעמת שיער ענקית בצבע שחור עורב, שקפץ לכל כיוון. רעמת שיער דומה נחה גם על הכתפיים שלי ועל הגב. הייתי מהתינוקות האלה שמתביישים להראות למשפחה שבאה לביקור. אבל הכל הסתדר אחרי חודש (או משהו כזה). העור נמתח, השקיות נעלמו, העיניים נהיו כחולות, השיער נשר ובמקומו צמח שיר בצבע חום ערמוני. ואז התחילה תקופת הזהב שלי. נהייתי תינוקת יפיפיה שכל מי שראה נעצר והעריץ. אם באותה תקופה היו מלהקי פרסומות, בטוח הם היו מציעים לאמא שלי לעשות לי בוק.

ההתפתחות שלי הקדימה את ההתפתחות של שאר התינוקות בני גילי. אמא שלי טוענת שבגיל 9 חודשים היא צעדה איתי יד ביד אל המקלט (בזמן מלחמת יו"כ). נו, טוב. מהכרות מעמיקה עם אמא שלי אני כבר יכולה לומר לכם שראוי להתייחס בספקנות אל המידע הזה. אמא שלי בחיים לא תלך יד ביד עם תינוקת בת 9 חודשים אל המקלט. אמא שלי תתפוס את התינוקות, תרים אותה אל ידיה ותרוץ בהיסטריה אל המקלט הקרוב ביותר, תוך כדי צעקות: "אנחנו אבודים! אנחנו אבודים!". אני עדיין לא משתחררת מטראומת ההיסטריה שלה במלחמת המפרץ, אז להאמין שהיא צעדה איתי אל המקלט, כמו שצועדים בלב רחוב ר' עקיבא בבני-ברק באמצע שבת??? אמא שלי גם טוענת שבגיל שנה דיברתי באופן שוטף, ושבכלל הייתי תינוקת מאוד קשקשנית וסקרנית. על זה  אין לי הרבה מה להגיד. גם היום אני אוהבת לדבר הרבה, ואוהבת לדחוף את האף למקומות שלא מענייני. אז מתי הכל השתבש? על כך בפעם הבאה"

As if

 

נכתב על ידי nina, 23/4/2003 23:14, בקטגוריות שוקעת בנוסטלגיה
18 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי     לקטע הקודם     לקטע הבא     לבלוג המלא
תגובה אחרונה של nina ב-30/4/2003 17:56



52,560
כינוי: nina
גיל: 51

ICQ:


מצב הרוח שלי:

מלאו כאן את כתובת ה-email שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח
הצטרף כמנוי SMS
בטל מנוי SMS

RSS (הסבר)

 << אפריל 2003 >> 
א ב ג ד ה ו ש
    1 2 3 4 5
6 7 8 9 10 11 12
13 14 15 16 17 18 19
20 21 22 23 24 25 26
27 28 29 30      

ארכיון:

חיפוש טקסט בקטעים:

חפש
חלון מסרים:
הוסף מסר

הבלוג חבר בטבעות:
« בלוגרים דתיים » ±
« הדוסים של ישרא » ±
« נשים חזקות » ±





מה השעה?



טפיחה על האגו
25 הבלוגים הנבחרים של אפלטון לשנת 2006
בלוגים על הורות - כתבה מ"הלול"


מי אני?
אישה
אמא לארבעה: בת 13 בן 11 בן 8 ובת 3
מחפשת מה לעשות עם עצמי, ובינתיים עובדת כעצמאית
משתייכת לזרם הדתי לאומי, אבל נוטה ל"אורתודוכסיה מודרנית" (שזו דרך יפה לומר שאני דתייה לייט)
שמרנית ומרובעת. אוהבת שיגרה. צורכת תרבות מיינסטרים.


בטלויזיה שלי
C.S.I
The Amazing Race
איך פגשתי את אמא
האישה הטובה
האנטומיה של גריי
המפענחת
מחשבות פליליות
נשות קבע
עקרות בית נואשות
פרשיות סמויות
רצח מן העבר


תגיות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לnina אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על nina ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2006 © נטוויז'ן (ע"ר)
עיצוב: איה