6/2004
הפאתטיות שבהורות
אני מתארת לעצמי שכל הורה ליותר משני ילדים יבין למה אני מתכוונת. הפאתטיות שבהורות מתייחסת למצב שהנתונים שבבסיסו הם: אמא אחת, זוג ידיים ולפחות שני ילדים עייפים ותובענים.
תארו לעצמכם את המצב הבא: את ערה מהשעה 5:00 לפנות בוקר, לאחר ששנת הלילה שלך נקטעה מספר פעמים (מס' 1 משלשלת ומס' 3 רצה לאכול). חזרת מיום עבודה מתיש, ועדיין הרגשת מספיק אמיצה ללכת עם הילדים לבד לבריכה (לבד - כלומר, ללא בעל). לאחר בילוי מרגש בבריכה את צועדת מרוטת שיער (ועצבים) לכיוון המלתחות. בדיוק בשלב הזה מס' 1 נתקלת בזרד עץ, נופלת אפיים (על הדשא) ומתחילה לזעוק בקולי קולות (וכשאני אומרת קולי קולות אני מתכוונת לצרחות השמורות ללידה קשה במיוחד או לחלופין לקטע הכי נוטף דם בסרט אימה). ברגע שבו את פונה לעזור למס' 1 לקום ולהרגע, מס' 3 (שעד עכשיו שכב בשקט בעגלה) מתחיל לצרוח בגלל שדווקא עכשו הוא החליט לחרבן בחיתול, ומס' 2 רוטן ומילל ברקע בגלל שהיית אכזרית וניתקת אותו מהבריכה ומהמתקנים. את עומדת מותשת וחסרת אונים ולא יודעת אל מי לפנות קודם. בינתים הזעקות של הילדים גוברות עשרות עינים (מכל רחבי הבריכה) ננעצות בך. אלה שמעולם לא היו הורים מסתכלים עליך במבט מאשים ("איזה אמא מחורבנת"), אלה שיש להם ילדים קטנים מסתכלים עליך במבט מלא אמפטיה ("אההה... זה לא רק אצלי"), אלה שיש להם ילדים גדולים מסתכלים עליך בנוסטלגיה ("אווו... אני זוכרת את זה. הלוואי שאחזור לתקופה בה הכל היה כ"כ פשוט). את מתעלמת מהמבטים המזדהים, ומתרכזת רק במאשימים, כי ככה את חשה: האמא הכי גרועה בעולם.
הטלויזיה והקולנוע נוטים להציג את האמהות כדבר אידיאלי, קל לביצוע וטבעי ביותר. עם הדימוי הזה את צריכה להתמודד כשבגינה הציבורית הילדים שלך מסרבים לתפקד כפרסומת מהלכת למשפחה מאושרת, ובמקום זה אחד מהם מילל מרעב, אחת מיללת כי היא נפלה על המדרכה ויש לה פצע (פסע) ואחד מילל כי מישהו חטף לו את הדלי והכף. העובדה שאת לא מצליחה להשתוות לאידיאל שהוצג בפניך גורמת לך להרגיש שאת אמא גרועה. הסיטואציה בה את עומדת ומסביבך שלושה ילדים בוכים (כל אחד מסיבותיו, כשאת לא יודעת אל מי לגשת קודם ואיך לתמרן בין הרצונות שלהם גורמת לי להרגיש פאתטית, פאתטית, פאתטית.
ואם כבר דיברנו על פאטתיות... מה הקטע של הבלוג ב- YTV? בהבנתי הלקויה סברתי תמיד שבלוג הוא תלוי רשת - יצור שחי רק בתחומי האינטרנט. בשלב הזה הגיע יצור כלאיים בשם בלוג טי.וי. לא טקסט כתוב, אבל עדיין ברשת. YTV לקחו את הקונספט, ויתרו על הרשת והפכו את זה לתוכנית טלויזיה אינטראקטיבית עלק הזויה לחלוטין. בטח הוגי התוכנית טפחו לעצמם על השכם לאחר השבוע הראשון ואמרו: "איזו תוכנית מודרנית וטרנדית יצרנו", ואני רק אומרת: "אהההההההה???". מילא נתתם ל-4 (או אולי 5) אנשים לשבת על מיטה ולדבר על כלום, אבל למה בחרתם כאלה אנשים עילגים ומשעממים (למעט אביב גפן הכפרה, שהיה הכי פחות עילג והכי פחות משעמם מכולם).שמור בטל
נכתב על ידי nina, 3/6/2004 21:23 , בקטגוריות אם השנה, מקטרת, עושה פאדיחות
הוסף תגובה
הצג תגובות כאן
0 הפניות (TrackBack) לכאן
קישור ישיר לקטע
שלח ל'שווה קריאה'
הוסף למומלצים שלי
לקטע הקודם
לקטע הבא
לבלוג המלא
תגובה אחרונה של מלוכסנת רחוקה ב-6/6/2004 06:09
52,560
|