|
4/2007
יום השואה
אתמול בערב, ערב יום השואה, זרקתי לפח חצי כיכר לחם. יכולתי להרגיש את רוחה של סבתי נותנת לי כאפה בראש, וצועקת עלי כי לאחר שאמות הנשמה שלי לא תכנס לגן-עדן אלא תסתובב בכל העולם בחיפושים אחרי כל הלחם שזרקתי.
אסור לזרוק לחם! דודה לייצ'ו אכלה במחנות קליפת תפוח-אדמה ומשחת שיניים, ואני זורקת לחם??? סבא היה אוסף לחמים מעופשים מפחי האשפה ושומר אותם במחסן, ואני זורקת לחם??? אסור, אסור, אסור! אבל החיים חזקים מזה.
בני הדור השלישי (וככל הנראה גם בני הדור הרביעי) מאוד טובים בלהתעסק בעצמם. לחקור, לטחון ולבחון את כל הבפנוכו שלהם, את מה שגורם להם לנהוג כפי שהם נוהגים ואת ההשפעות הסביבתיות על האופי שלהם. בני הדור השלישי (וככל הנראה גם בני הדור הרביעי) כל כך עסוקים בעצמם, שהם שכחו שלא הם עברו את השואה, אלא הסבים והסבתות שלהם.
בשנים האחרונות יש לי הרגשה ששיח השואה מתמקד בהשפעותיה עלינו, בני הדור השלישי והרביעי. ובתוך כל ההתעסקות העצמית והחפירה הפנימית הזאת, אנחנו שוכחים את הניצולים ואת העדויות שלהם.
רציתי להביא לכאן את עדותם של סבא וסבתא שלי, אבל אבא שלי שומר על המסמך הזה מכל משמר. הוא לא הרשה לי להוציא אותו מהבית שלהם, ובכך נמנעה ממני האפשרות להעתיק את עדותם מילה-במילה לפה.
העדות שלהם נכתבה מפיהם לפני למעלה מ-35 שנים. עדות לאקונית, קרה, עובדתית. העדות של סבתא שלי, לדוגמא, מרחיבה המון על מה שקרה לפני ואחרי המלחמה, אבל את קורותיה בשואה היא סיכמה ב-5 משפטים (בערך): הרכבת הביאה אותנו לאושוויץ. גילחו לנו את השיערות והלבישו אותנו במדים. צחקנו כשראינו איך אנחנו נראות. ישנתי צמדה לאחותי הקטנה, וטיפלתי בה כשהיה לה טיפוס. עבדתי במפעל הפצצות. ואז שיחררו אותנו. על הקבר שלה אחותה הקטנה סיפרה איך סבתא שלי הגנה עליה וקיבלה מלקות במקומה. ואני בכלל לא ידעתי שסבתא שלי סבלה כ"כ. חשבתי שהשואה עברה לה בקלות. 5-6 משפטים, ודי.
דיפדפתי אתמול בדפי העד באתר של יד ושם. מצאתי את דפי העד שסבא שלי מילא. את רוב קרובי המשפחה הכרתי משמות של קרובי משפחה שחיים, אבל פתאום גיליתי שם לא מוכר: ציפורה. ובקטן כתוב שהיא נספתה בתאי הגזים יחד עם בנה נתן, בן 4 וחצי. על דף העד חתום סבא שלי, כבעלה ואביו של נתן. ידעתי שהיתה לו משפחה לפני השואה, אבל זאת פעם ראשונה שאני מכירה אותם באופן אישי, עם שמות וגילאים. איך אפשר לחיות אחרי שאתה יודע כמה אכזר היה המוות של הבן הקטן שלך? זה בלתי נתפס בעיני.
ברשותכם, אני מצרפת לינק לפוסט שכתבתי ביום השואה בשנה שעברה, שכן הוא עדין רלבנטי, ועונה לאיזה ויכוח שניהלתי בזהות אחרת במרחב מחיה וירטואלי אחר.
יום השואה תשס"ו.
שמור בטל
נכתב על ידי nina, 16/4/2007 07:48 , בקטגוריות יום השואה
הוסף תגובה
הצג תגובות כאן
0 הפניות (TrackBack) לכאן
קישור ישיר לקטע
שלח ל'שווה קריאה'
הוסף למומלצים שלי
לקטע הקודם
לקטע הבא
לבלוג המלא
תגובה אחרונה של nina ב-22/4/2007 18:30
52,560
|
