בלוגים קרובים  בר קבועים  הוסף לקבועים שלי   שלח המלצה לחבר   הפורום
משלוח תמונות לסלולר   קישור ישיר לכאן   דף כניסה


פוטנציאל מבוזבז

אישה ואם בישראל. חברה במגזר הדתי. בשעות העבודה והפנאי נהנית לבהות במחשב.
4/2007

לא לשכוח חולצה לבנה!
שתי הודעות לכדו את תשומת לבי בדף הקשר שהביא מס' 2 מהגן ביום שישי:
 1. ביום ראשון נחגוג מסיבת יום עצמאות בגן, לכן הילדים צריכים לבוא בכחול-לבן. גם ביום שני הילדים מתבקשים לבוא בכחול-לבן לרגל יום הזכרון.
2. תודה לאמא של יובל שאיבזרה את המחשב בטוב טעם ובמחשבה טובה.
 
דפי קשר מהגן הם דרך מתוכחמת של הגננות להזכיר לנו, האמהות העובדות, שאין לנו מושג מה קורה בחייהם של ילדינו בגן. שלל ההודעות הנכתבות שם הן הודעות שכל אמא שלוקחת את ילדה לגן ומחזירה אותו משם יודעת ומכירה. שלל התודות שנכתבות שם הן מעין שיחה פנימית / טפיחה הדדית על השכם בין הגננת לבין אותן אמהות בית.
 
תצביע אותה אם עובדת שלא שכחה לפחות פעם אחת בחייה כאם להביא את ילדה לגן עם כחול-לבן (או עם טנא או עם סתם חולצה לבנה או עם בגדים יפים לתמונת המחזור או עם חתיכת קרש ותפו"א למסיבת ל"ג בעומר או עם ביצה וחסה למסיבת ליל הסדר). קראנו את ההודעה של הגננת בנושא ואולי אפילו תלינו אותה על המקרר, אבל בלחץ הזמן שכחנו בסופו של דבר לצייד את הילד כנדרש. אמהות הבית, לעומת זאת, כיבסו, גיהצו ועימלנו מראש את החולצה הלבנה. היא חלק מסדר היום שלהן. היא חלק מהעבודה שלהן. כמו שאני לא אשכח פגישה חשובה עם הבוס, כך הן לא תשכחנה לצייד את הילדים שלהן בחולצה לבה למסיבת אלוהים יודע מה.
הילד שלהן יבוא מתוקתק לגן, והן עוד תספקנה בבוקר להחליף כמה מילים עם הגננת, לעזור לסייעת לשטוף כלים ולאבזר את המחשב בטוב טעם, כדי לקבל בדף הקשר של אותו סוף שבוע ברכת תודה נרגשת מהגננת.
אני שלחתי לגן בעבר 300 דפי טיוטה, 2 משחקי מחשב, DVD ישן שצריך תיקון כדי לעבוד והררים של חומר מהאינטרנט על כל נושא שעניין את הגננת. האם אי פעם קיבלתי שורת תודה בדף הקשר של הגן? בהחלט לא! למה? כי את כל העזרה שנתתי העברתי דרך שליחים (או דרך הבן שלי). לא יצא לי להגיע בבוקר לגן, להכנס יחד עם הילד, לדבר עם הגננת ולייחצן את התרומה שלי לגן. אני קולות הרקע של הגן, מההורים האלה שרואים אותם מפהקים ונלחמים בעייפות במסיבות הגן ובאסיפות ההורים, מההורים שלפעמים מציצים לגן בצהרי יום שישי כשהגננת רק מתה לסגור את השבוע וללכת הביתה, מההורים שלוקח לגננת דקה שלמה לזכור מיהו הילד ששיך להם. אני אמא עובדת. ולפעמים זה מבאס לאללה.
 
(אגב, זכרתי הבוקר את החולצה הלבנה. נראה מה יהיה מחר. אני בכלל לא בטוחה שאחרי שבת יש לי 2 חולצות לבנות נקיות בשביל הגן).
 
 

נכתב על ידי nina, 22/4/2007 10:38, בקטגוריות אם השנה, יום העצמאות, מקטרת
65 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי     לקטע הקודם     לקטע הבא     לבלוג המלא
תגובה אחרונה של בחור טוב ב-24/7/2007 10:03



52,560
כינוי: nina
גיל: 51

ICQ:


מצב הרוח שלי:

מלאו כאן את כתובת ה-email שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח
הצטרף כמנוי SMS
בטל מנוי SMS

RSS (הסבר)

 << אפריל 2007 >> 
א ב ג ד ה ו ש
1 2 3 4 5 6 7
8 9 10 11 12 13 14
15 16 17 18 19 20 21
22 23 24 25 26 27 28
29 30          

ארכיון:

חיפוש טקסט בקטעים:

חפש
חלון מסרים:
הוסף מסר

הבלוג חבר בטבעות:
« בלוגרים דתיים » ±
« הדוסים של ישרא » ±
« נשים חזקות » ±





מה השעה?



טפיחה על האגו
25 הבלוגים הנבחרים של אפלטון לשנת 2006
בלוגים על הורות - כתבה מ"הלול"


מי אני?
אישה
אמא לארבעה: בת 13 בן 11 בן 8 ובת 3
מחפשת מה לעשות עם עצמי, ובינתיים עובדת כעצמאית
משתייכת לזרם הדתי לאומי, אבל נוטה ל"אורתודוכסיה מודרנית" (שזו דרך יפה לומר שאני דתייה לייט)
שמרנית ומרובעת. אוהבת שיגרה. צורכת תרבות מיינסטרים.


בטלויזיה שלי
C.S.I
The Amazing Race
איך פגשתי את אמא
האישה הטובה
האנטומיה של גריי
המפענחת
מחשבות פליליות
נשות קבע
עקרות בית נואשות
פרשיות סמויות
רצח מן העבר


תגיות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לnina אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על nina ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2006 © נטוויז'ן (ע"ר)
עיצוב: איה