אמא יותר טובה
"כשאהיה גדולה, אני רוצה להיות אמא, אבל אמא יותר טובה ממך" ככה הצהירה מס' 1 באחד הימים.
"האם זה אומר שאני כזאת אמא גרועה?"
"לא, את לא אמא גרועה, אבל אפשר להיות אמא יותר טובה ממך"
 
התלבטתי אם לתת לה לחיות באשליות עד שתגדל, או להרוס לה כבר מעכשיו ולגלות לה שהיא ביקשה דבר שהוא בלתי אפשרי.
 
אני בטוחה שאני לא לבד בזה ושיש עוד אמהות שיום אחד מסתכלות במראה, ומגלות שמי שניבטת ממנה זאת אמא שלהן. אמהות שנשבעו שיעשו הכל אחרת, אבל ברגע אחד של חולשה גילו שהן בדיוק, אבל בדיוק, מתנהגות ומדברות כמו אמא שלהן.
ולא משנה כמה אני מודעת לעצמי, וכמה אני מודעת לטעויות שאמא שלי עשתה, בסופו של דבר יגיע רגע השבירה, שלאחריו אגלה שאני לא יותר טובה ממנה, שאני לא שונה ממנה, שאני בדיוק אמא שלי.
 
ואני יכולה אח"כ להתנהג כאילו כלום לא קרה, ובצביעות להמשיך למתוח עליה ביקורת, ולמנות בפניה שוב ושוב את כל הטעויות שלה, כשעמוק בפנים אני יודעת שאני בעצם מותחת את הביקורת על עצמי, ומונה את הטעויות שלי.
 
שמור   בטל