בלוגים קרובים  בר קבועים  הוסף לקבועים שלי   שלח המלצה לחבר   הפורום
משלוח תמונות לסלולר   קישור ישיר לכאן   דף כניסה


פוטנציאל מבוזבז

אישה ואם בישראל. חברה במגזר הדתי. בשעות העבודה והפנאי נהנית לבהות במחשב.
10/2007

12 שנים

 

חגגנו אתמול יום נישואים (לועזי). הבעל שאל אותי אם אני רוצה שיחזור של הלילה הראשון שלנו, ואני שאלתי אותו אם הוא באמת רציני, כי הלילה הראשון סבב בעיקר סביב הוצאת סיכות מהשיער שלי, ונסיונות עקרים לממש את נישואינו. בסוף לא חגגנו את יום הנישואים בשום טקס מיוחד, אם כי המוני ילדים באו אתמול לביה"ס לבושים בחולצות לבנות, לכבוד יום הנישואים שלנו. חמודים.



12 שנים אנחנו נשואים. אם היינו מצליחים לממש את הנישואים שלנו בלילה הראשון, אולי היינו חוגגים בת מצווה השנה לבתנו הבכורה. מצד שני, כשהתחתנו טענתי שאני צעירה מדי לילדים, והמתנו כמעט 3 שנים.
 
10 ימים לאחר החתונה שלנו אירחנו חברים לצפיה בוידיאו של החתונה (משעמם, בנאלי, אבל הכרחי, כי אחרת איך הם ימצאו שידוך???). בערך בקטע בו הסרט שיעמם לכולנו את העכוז, סבתא שלי התקשרה ושאלה אם אנחנו רואים חדשות. אמרתי לה שחדשות זה משעמם. אז היא אמרה שירו ברבין. אמרתי לה שלא יכול להיות, והיא רק אמרה לי להסתכל בחדשות.
 
יותר מכל תחושה אחרת, התחושה שתמיד מלווה אותי כשאני נזכרת ברצח רבין היא ההלם. לא כעס, לא עצב, לא תוגה ולא שירי יום זכרון, אלא הלם מוחלט. אני זוכרת שצפיתי בכל התוכניות באותו שבוע כשידי מכסה את פי הפעור מתדהמה.
היתה הסתה עצומה באוניברסיטה כנגד רבין, והקריאות למחוק את רבין מהמפה הפוליטית נשמעו היטב (ללא לחישות), אבל התייחסתי לזה בזלזול. זה היה נראה לי מקרה קלאסי של "כלב נובח אינו נושך". לא האמנתי שנגיע לרצח פוליטי, לא האמנתי שיהודי יהרוג את ראש ממשלת ישראל, לא האמנתי שהרוצח יהיה מישהו שאני מכירה.
 


עברתי עכשיו על פוסטים ישנים שכתבתי בנושא רצח רבין, על מנת לכתוב היום את מה שלא כתבתי בעבר. משום מה הייתי בטוחה שכתבתי כבר בעבר את פוסט ה"איפה הייתי ומה עשיתי כששמעתי שרבין נרצח", אבל לא. גם הייתי בטוחה שכתבתי בעבר את דעתי על מורשת רבין, אבל מסתבר שהסתפקתי בעקיצה קצרצרה. בכל אופן, יום הזכרון חלף, ואני לא יודעת אם יש טעם לכתוב פוסט מנומק המסביר מדוע לא ציינו (וכנראה גם לא יציינו) את רצח רבין בבי"ס שבו לומדים הילדים שלי. אני לא מסכימה עם הדרך שבה נהג בי"ס, ואני אף כועסת על זה , אבל אני בהחלט יכולה להבין אותם, ואולי בשנה הבאה אכתוב על זה פוסט.

נכתב על ידי nina, 25/10/2007 09:24, בקטגוריות רצח רבין, שוקעת בנוסטלגיה
77 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי     לקטע הקודם     לקטע הבא     לבלוג המלא
תגובה אחרונה של nina ב-19/11/2007 07:32



52,560
כינוי: nina
גיל: 51

ICQ:


מצב הרוח שלי:

מלאו כאן את כתובת ה-email שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח
הצטרף כמנוי SMS
בטל מנוי SMS

RSS (הסבר)

 << אוקטובר 2007 >> 
א ב ג ד ה ו ש
  1 2 3 4 5 6
7 8 9 10 11 12 13
14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27
28 29 30 31      

ארכיון:

חיפוש טקסט בקטעים:

חפש
חלון מסרים:
הוסף מסר

הבלוג חבר בטבעות:
« בלוגרים דתיים » ±
« הדוסים של ישרא » ±
« נשים חזקות » ±





מה השעה?



טפיחה על האגו
25 הבלוגים הנבחרים של אפלטון לשנת 2006
בלוגים על הורות - כתבה מ"הלול"


מי אני?
אישה
אמא לארבעה: בת 13 בן 11 בן 8 ובת 3
מחפשת מה לעשות עם עצמי, ובינתיים עובדת כעצמאית
משתייכת לזרם הדתי לאומי, אבל נוטה ל"אורתודוכסיה מודרנית" (שזו דרך יפה לומר שאני דתייה לייט)
שמרנית ומרובעת. אוהבת שיגרה. צורכת תרבות מיינסטרים.


בטלויזיה שלי
C.S.I
The Amazing Race
איך פגשתי את אמא
האישה הטובה
האנטומיה של גריי
המפענחת
מחשבות פליליות
נשות קבע
עקרות בית נואשות
פרשיות סמויות
רצח מן העבר


תגיות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לnina אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על nina ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2006 © נטוויז'ן (ע"ר)
עיצוב: איה