כמה עידכונים קצרים
כבר זמן ממושך אני לא מצליחה להתרכז ולכתוב פוסט ראוי. אולי זאת עייפות החומר ואולי כבר אמרתי את כל מה שהיה לי לומר. בכל אופן, אני מרגישה שאני חייבת לקוראי הקבועים פוסט סגירת קצוות (ולא, זה לא פוסט פרידה, אלא סתם פוסט עידכונים):
 
1. הוד מעלתה הסכימה לבקשתי לנסות ללכת ל"עזרא" רק פעם אחת. בסופו של דבר היא התאהבה בזה, והתחילה להשתתף בקביעות בפעולות השבת ואמצע השבוע. היא מאוד נהנית מהחיים החברתיים החדשים האלה. מנקודת המבט שלי, ההליכה לתנועת הנוער תרמה לה לבטחון העצמי, היא נפתחה חברתית והתחילה לגלות עצמאות.
 
2. אני עדיין בלי כיסוי ראש, אבל ממשיכה להתלבט.
 
3.  עוד לא התפטרתי מהעבודה כדי לשבת בבית, אבל התחלתי לפזול החוצה ולחפש מקום עבודה אחר, עם חומר אנושי אחר, רצוי קרוב לבית.
 
4.  נכון לעכשיו, הסרטן של אבא שלי נמצא ברמסיה. כלומר, כרגע אין לאבא שלי תאים סרטניים בגוף. הוא עוד יצטרך לעבור כמה הליכים רפואיים שמטרתם להגביר את הסיכוי שהסרטן לא יחזור להתפרץ בגופו, אבל so far מצבו טוב.
 
5. לא עידכון, אבל אני חייבת לספר לכם שמישהי פה בעבודה (קראתי לה בעבר בתיה) מאוהבת במילה "סינכרון" ותוקעת אותה בכל משפט שני שלה, בלי שום קשר לפירוש האמיתי של המילה. כך, שמעתי אותה בוקר שלם מלהגת על זה שהיא לא מצליחה לסנכרן מסמך כי מכונת הסנכרון מחוברת למחשב שאליו היא לא מסונכרנת, ולכן היא לא תוכל להעביר במייל שום סינכרון של מסמך לאף גורם (כשהכוונה היא שהיא לא מצליחה לסרוק מסמך, מכיוון שהסקנר מחובר למחשב שאין לה סיסמת כניסה אליו, ולכן היא לא תוכל להעביר את הקובץ הסרוק של המסמך במייל לשום גורם בחברה).
הבוקר, אגב, היא עסוקה בלסנכרן הודעה לעיתונות עם בחורה מהדובר (בפועל בתיה מקריאה לבחורה את ההערות של היו"ר להודעה שהדובר הוציא לעיתונות).
 
6. אחרון חביב: יש לי מנוי פרו להעניק. הראשון מבין קוראי הקבועים שיבקש, יקבל אותו.
ניקים לא מזוהים (במיוחד כאלה עם ספרות או סימנים) שישאירו פה הודעות בקשה עילגות מלאות בנקודות (..........) ובחזרות מרובות של אותה אות, לא יענו (והודעתם אף תמחק).
 
הקטע נחסם לתגובות בטעות. החסימה שוחררה. אופסי.

שמור   בטל