הפלה ב-5 מערכות

דימום

את מדממת?

לא

ועכשיו?

עדיין לא.

טוב, אני אתקשר יותר מאוחר.

(כעבור 5 דקות)

את מדממת?

אמא, אני לא מדממת. אני אעדכן אותך אם אני אתחיל לדמם.

טוב.

(כעבור חצי שעה)

ועכשיו?

אמאאאאאאאאאא! דייייייייייי!

אני לא מדממת. אולי בגלל זה לאף אחד לא בוער להוציא ממני את העובר המת שמתנחל ברחם שלי כבר שבוע. אני מסתובבת כבית קברות לגוש תאים מת. לאף אחד זה לא מזיז. גם לי בהתחלה זה לא הזיז, אבל עכשיו זה גורם לי להרגיש מתה בעצמי.

שינויים גופניים

השינויים הגופניים שעברתי בחודשיים האחרונים:

החזה שלי גדל, התחילו לצאת לי פצעונים על הפנים, המחזור נעלם לי, התחילו לי בחילות ורגישות לריח, איבדתי את התאבון, התחלתי להקיא בבוקר, נפלה עלי עייפות כבדה, כתמי הפיגמנטציה שלי התכהו והתרבו, התחילה לצאת לי הבטן, הרגישות לריח התחילה להעלם, התאבון חזר, הבחילות נעלמו, הפסקתי להקיא בבוקר, העיפות נרגעה, החזה הצטמק, הפצעונים נעלמו מעור הפנים, וכתמי הפיגמנטציה דהו. עוד נשארה לי קצת בטן, אבל אני מקווה שהיא תעלם תוך כמה ימים, ואז גם יחזור המחזור.

המחלקה שלנו דרעק, אבל יש ציטוטק

כמעט שום דבר לא השתנה מאז שנאלצתי לעבור הפלה לפני כ-10 שנים. המחלקה נראית אותו דבר, אבל מסתבר שיש עכשיו שיטה חדשה לריקון הריון: הציטוטק. כדור פלאים שנדחף לנרתיק, גורם להתכווצויות עזות, דימום כבד וריקון הרחם. מכיוון שהוא גם חוסך לבית החולים צוות ניתוח, זמן אישפוז ושעות עבודה, נראה שהם מאוד מתלהבים לדחוף את הכדור הזה לכל אישה שמגיעה אליהם עם הריון שלא התפתח.

בעיני, הרעיון לדמם בבית כמו פרה שחוטה ולהוציא מתוכי קרישי דם עובריים, לא היה נראה מפתה במיוחד, אבל מסתבר ש-83% מבין המשתמשות בכדור ממליצות עליו לאחרות, אז אולי פיספסתי פה משהו.

לטענת הרופא, לציטוטק יש 80% הצלחה. אם הצלחתי לפול פעמיים לאותם 20% מההריונות שנגמרים בהפלה מוקדמת בשליש הראשון, מה גורם לך, אדוני הרופא, לחשוב שלא אצליח לפול לאותם 20% מהמקרים בהם הציטוטק לא עובד כמו שצריך? אני מעדיפה ללכת על האופציה הבטוחה. תרדימו אותי, תגרדו מה שצריך ונגמור עם זה.

אני בסדר

איכשהו יצא שאני זו שצריכה לעודד אנשים במקום שיעודדו אותי. אני זו שצריכה להסתובב עם חיוך על הפנים. להסביר לכולם שהכל לטובה, ושאני בסדר. אני בסדר, הכל בסדר, הכל ממש נפלא, החיים דבש, הכל טוב, הכל לטובה.

לעזאזל נמאס לי!

כן, הכל בסדר. כן, זאת לא טרגדיה, כן יש דברים גרועים יותר, כן יש לי 3 ילדים בריאים בבית וזה מה שחשוב, עכשיו תעזבו אותי בשקט כולכם וצאו לי מהורידים. באמת שאין לי כח יותר לחייך. לא, לא לקחתי את זה יותר מדי ללב, אבל אני רוצה לגמור כבר עם הסיוט הזה, ובבי"ח מחליטים שבגלל שאני לא מדממת, אז אני לא מקרה דחוף, ואני יכולה להמשיך להיות מנשא לעובר מת עוד כמה ימים.

מחשבה מולידה מציאות?

האמת היא שההפלה הזאת לא הפתיעה אותי. ידעתי שהיא תבוא. הרגשתי יותר מדי טוב בתחילת ההריון. הבחילות היו יחסית קלות. כמעט ולא הקאתי. זה לא הרגיש לי כמו הריון חזק. הופתעתי לראות דופק ב-US שנעשה לי בשבוע 6. לכן, כשבשבוע 9 הרופאה החמירה סבר אל מול צג ה-US לא הפתיע אותי לראות שכבר אין דופק.

אח"כ מישהי אמרה לי שאסור היה לי לחשוב שלילי, כי מחשבה מולידה מציאות. זה נשמע בעיני מטופש. אני חושבת כבר המון זמן על מיליון דולר, ובינתיים כלום לא קרה, אז דווקא בהריון המחשבה שלי הולידה מציאות?

בכל אופן, אם מישהי רוצה לקחת לקח מהפוסט הזה לעתיד טוב יותר: אם נכנסת להריון, תחשבי מחשבות חיוביות, וגם תתרחקי מבית קברות.