בלוגים קרובים  בר קבועים  הוסף לקבועים שלי   שלח המלצה לחבר   הפורום
משלוח תמונות לסלולר   קישור ישיר לכאן   דף כניסה


פוטנציאל מבוזבז

אישה ואם בישראל. חברה במגזר הדתי. בשעות העבודה והפנאי נהנית לבהות במחשב.
4/2005

האם אנו בורחים מהאמת?
נסו לכנס כמה נשים ביחד, ולזרוק לחלל האוויר את השאלה: "האם גברים בוגדים בנשותיהם". הרוב המוחלט של הנשים יאמר שבהחלט גברים בוגדים בנשותיהם, אבל הבעלים הספציפיים שלהן הם בעלים טובים ולא פוזלים לשניה הצידה. מאיפה באים כל הגברים הבוגדים אם הבעלים של כל קבוצת נשים אקראית הם נאמנים לחלוטין? האם אנחנו מעדיפות להדחיק ולהאמין ש"אצלי זה לא יקרה"?
נסו לומר לאותה קבוצה אקראית שמבחינה סטטיסטית זה לא יתכן שהבעלים של כל הנוכחות הן נאמנים, וכל אחת מאותן נשים תציג בפניכם הוכחות חותכות שהבעל שלהן נאמן לגמרי. "הוא בכלל טיפוס מרובע", "הוא מאוד תמים", "אין לו זמן לבגוד", "אין לו עם מי לבגוד", "בעלי מסופק לחלוטין בבית", "לבעלי אין אופי הרפתקני אלא נאמן". ובכל-זאת הרשו לי להיות צינית ולהניח שהסיכויים שהאישה היא האחרונה שיודעת גובהים מהסיכויים שהבעלים של כולן נאמנים.
אני אישית בטוחה שבעלי לא בוגד בי (בשלב הזה של חייו, בכל אופן) ובכל מקרה אעדיף לא לדעת על כך, אלא לטמון את הראש בחול, לצקצק בלשון למשמע בגידה של בעל של אחרת ולטעון ש"שלי נאמן לגמרי".



כבר 3 שנים אני פה. לא זוכרת את התאריך המדויק, רק זוכרת שזה היה באפריל 2002.
כל פעם שאני נכנסת לתוך הבלוגספירה, אני מתייאשת לראות בלוגרים מוכשרים ממני שכותבים כ"כ יפה ורוכשים קהל קוראים גדול בהרבה משלי. אין דבר שמתסכל יותר מלראות בלוג שנפתח לפני חודשיים, שמונה הכניסות שלו כבר עולה על שלי.
אני לא כשרונית מספיק ולא מתוקשרת מספיק.
לפעמים הידיעה הזו וחוסר היכולת להתברג לתוך חבורת הבלוגים ה"נחשבים" פה בישראבלוג מרפה את ידיי, ואז אני נעלמת לתקופה מסויימת, עד ששוב בא לי לכתוב.
אני יודעת שההתנהלות שלי פה היא לא ההתנהלות המקובלת של ביקור בבלוגים של אחרים, זריעת שלל תגובות, ועדכון הבלוג על בסיס דו-יומי לפחות.
אני דווקא קוראת די הרבה בלוגים, אבל אין לי זמן לבקר בכל הבלוגים הנחשבים / הטובים (ואני מודעת שזה לא בהכרח חופף), גם אין לי זמן לכתוב פה בתדירות גבוה.

זה מעין חשבון נפש משעמם ומתסכל. מצד שני אני פה כבר 3 שנים, ויש מוכשרים ופופולריים ממני שממזמן התייאשו.
אז תודה לאלה ששרדו עד היום, לאלה שמלווים אותי די מההתחלה, ולאלה שהצטרפו בהמשך ונשארו יותר מפוסט אחד.

נכתב על ידי nina, 5/4/2005 14:52, בקטגוריות מהרהרת
50 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
תגובה אחרונה של nina ב-1/5/2005 13:14




דפים: 1  

החודש הקודם (3/2005)  החודש הבא (5/2005)  
52,560
כינוי: nina
גיל: 51

ICQ:


מצב הרוח שלי:

מלאו כאן את כתובת ה-email שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח
הצטרף כמנוי SMS
בטל מנוי SMS

RSS (הסבר)

 << אפריל 2005 >> 
א ב ג ד ה ו ש
          1 2
3 4 5 6 7 8 9
10 11 12 13 14 15 16
17 18 19 20 21 22 23
24 25 26 27 28 29 30

ארכיון:

חיפוש טקסט בקטעים:

חפש
חלון מסרים:
הוסף מסר

הבלוג חבר בטבעות:
« בלוגרים דתיים » ±
« הדוסים של ישרא » ±
« נשים חזקות » ±





מה השעה?



טפיחה על האגו
25 הבלוגים הנבחרים של אפלטון לשנת 2006
בלוגים על הורות - כתבה מ"הלול"


מי אני?
אישה
אמא לארבעה: בת 13 בן 11 בן 8 ובת 3
מחפשת מה לעשות עם עצמי, ובינתיים עובדת כעצמאית
משתייכת לזרם הדתי לאומי, אבל נוטה ל"אורתודוכסיה מודרנית" (שזו דרך יפה לומר שאני דתייה לייט)
שמרנית ומרובעת. אוהבת שיגרה. צורכת תרבות מיינסטרים.


בטלויזיה שלי
C.S.I
The Amazing Race
איך פגשתי את אמא
האישה הטובה
האנטומיה של גריי
המפענחת
מחשבות פליליות
נשות קבע
עקרות בית נואשות
פרשיות סמויות
רצח מן העבר


תגיות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לnina אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על nina ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2006 © נטוויז'ן (ע"ר)
עיצוב: איה