הבלוג התחפש לגבירתי הנאוה.עלה בדעתי-הגברת הזו,בעצם קצת 'התחפשה'.שינתה את ההופעה החיצונית שלה,וכמובן-למדה גם לדבר בשפה גבוה יותר,ולסגל מיני גינונים של מי שנולדה למעמד הגבוה...

אז הנה השיר...

גבירתי הנאווה!

איזו אכזבה!!

עליי להביע מורת רוחי,

על הופעתך הפשוטה,גבירתי!

איה הבגדים הנאים,

האיפור העדין...לא נעים-

אך נחוץ שאומר:

לא אימצת,אף דבר

מן אותם גינונים,

נימוסים שולחניים...

מדוע עוטה את,

ברט,לא מגבעת?...

וגומי של לעיסה...

הופעותך ממאיסה!

כך אמר,

ברוב הדר,

(שלא לומר-נפיחות,

ורוב חשיבות)

אומן ה'מייק-אובר'...

שנדהם לגלות איך עובר

מן העולם,ללא זכר

שיפוצים שערך...מה הפשר?

הוא שאל בכאב,וברתיעה.

ו'גבירתו הנאוה' כך ענתה:

נמאסה עלי הצביעות!

אתה קורא לה 'תרבות'.

אני,לא רוצה לית'חפש.

אדוני,זה מה יש!