אבל לפני כן,כדי להכניס כאן קצת אנושיות ורכות,לפוסט האכזר הזה,איחולי החלמה לליעי שנקעה את הרגל.הרבה בריאות,אחותי!

צ'יזבאט לל'ג בעומר

אורטל בילתה שבוע בעיר הגדולה.בשליחות מעצבנת מטעם העבודה העלובה שלה.האנשים כאן,דוחים וגסים יותר אפילו מהמנהלים שלה בבית...

עכשיו היה הערב האחרון שלה כאן.מחר בצהריים היא תעלה סופסוף על אוטובוס חזרה הביתה...

היא התקשרה לליאור.הם ביחד כבר שנתיים.אהבה סוערת כמו אש...לפעמים מחממת,ולפמים,שורפת עד כדי כוויה...

הערב,התלהט בינהם ויכוח.היא הייתה מרוגזת ומצוברחת,

וכשהו אמר מילה אחת שלא במקום,מייד התנפלה עליו.

השיחה נגמרה בטריקה.אם יש משהו שאורטל שונאת,זה לריב איתו כשהוא רחוק-אין אפשרות להתחבק ולהשלים... אם היה כאן עכשיו,רואה אותה בוכה,ודאי היה כמו תמיד מעביר יד על לחיה למחות את הדמעות,ומנשק לה.אבל הוא איננו...

הכל ביחד היה יותר מידי עבורה...היא הרגישה שהיא חייבת לעשן.סיגריה זה הדבר היחיד בנמצא להרגיע מעט את העצבים המרוטים שלה.

היא אמרה לעצמה שבמצב כזה,לא ייקרה כלום אם תחרוג מההפסקה בעישון שלקחה על עצמה חודשיים קודם.

כמובן,שצריך לצאת להשיג קופסא-כשהגיע לפה לא תיארה לעצמה שהדברים יהיו גרועים עד כדי כך שהיא תשדקק שוב להדליק אש קטנה במקל ניקוטין,שליאור(שאף פעם בחייו לא עישן) קרא לו 'מקל הקסמים של השטן'...

השעה הייתה אחר חצות.אמרו לה שכאן מסוכן להסתובב בלילה-אבל היא תלך רק עד קצה הרחוב,למכונת האוטומט של הסיגריות.סיגריה אחת,והיא תוכל להרגע,להרדם עד הבוקר.

היא לקחה עליה בחופזה סוודר.האויר של הלילה עוד היה קריר,בעונה זו של אמצע מאי.הרחוב היה ריק.דממת בית קברות עמדה בו,רק צעדיה נשמעים ...

מרחוק נצצו אורות מדורה-בחצר גדולה רחוקה מאוד משם.

היא ניגשה למכונה,והביטה בתוך ארנקה-מרוב מהירות וסערת הרוחות,שכחה לבדוק אם יש לה מטבעות...

צל נפל על הארנק.היא הייתה עסוקה כל כך בתוכו,שלא הרגישה שמישהו הגיע ממש עד עליה...

"תני לינ את הארנק!"-פקד בחור צעיר,שהתנדנד כשיכור.

היא נתמלאה אימה.לאו דווקא הדרישה למסור את רכושה,להישדד,אלא העובדה שהיא כאן לבד עם שיכור,חדרה להכרתה בצליצולי אזעקה ...

ואז הבחינה באלומת אור...

מכונית....הקלה עצומה הציפה אותה,כמו מים המכבים שריפה זדונית באחת.

היא מיהרה לדלת המכונית:"בבקשה תנו לי להכנס!-יש כאן שיכור"-צווחה.

הדלת נפתחה.בפנים ישבו שני גברים.

היא נשמה לרווחה-זהו,היא בטוחה.אחד מהם חייך אליה- סיגריה?...-ניחש את הסיבה שבגללה עמדה ליד מכונת האוטומט,בשעה מאוחרת כזו.היא הנהנה,מרגישה רק עכשיו שבעצם היא רועדת.

ארשת הפנים שלו השתנתה באחת.הוא החליף מבט קצר עם חברו.הוא שלף מצית,והשני שלף אולר,שניצמד מייד לגרונה:"אם תזוזי,המצית הזה יחרוך אותך.לא כדאי להשחית פנים יפות כאלה"-פקד עליה.הדלת שלידו נפתחה,והבחור השיכור נכנס.הוא היה עכשיו צלול לגמרי: "צדקת שאמרת שככה נצליח להכניס בלי בעיה מישהי למכונית"-הוא אמר בגיחוך.הוא פנה ברישעות אל אורטל:"לא לימדו אותך שלא ניכנסים לאוטו עם אנשים שאת לא מכירה?..."

והצחוק שלהם,השטני,המשיך להדהד במכונית,כשנסעו איתה משם...