בחוץ,בפינה של הרחוב,

לחשו זה לזו-"כמה טוב...

הטריק הרומנטי עבד כמו תמיד...

ארוחה בחינם..."-אך מה שמטריד,

לא נשארו עוד בתי קפה,

בהם טרם 'נפגשו במקרה'.

"בואי,נחזור לדירה.

ומחר ניסע לעיר הקרובה-

נעמיד שוב פנים,

של 'אהובים משכבר הימים'."

ומשהו קטן בשביל גלית,מנהלת הטבעת שנותנת כל כך הרבה לחבריה.

יצירתיות ומקוריות הם שם המשחק בשוק של המאה ה21.זו דעתי.כשייש תחרותיות כ'כ גדולה,אלה שחושבים על גימיקים מיוחדים הם אלה שמוכרים יותר...

שלא לדבר על כך שאדם יצירתי ומקורי הוא מרתק יותר כבן שיחה,ובן זוג...

אז הנה,לכבוד האשה שמעודדת אותנו בנושא הזה:
 

ואני מקווה לפרסם עוד היום,או מחר,תרגום שלי לשיר חדש של 'מדנס'.התרגום יוקדש למנהלת הטבעת שלנו...

השיר הבא הוא לפרוייקט חשוב שמנהלת למון גראס.

השיר כולל מוטיבים שקשורים לגן העדן והמבול.

היונה שהביאה עלה,להוכיח שהקטסטרופה של המבול עברה...

עץ החיים ועץ הדעת.והאמונה  שבגן עדן ישנם נהרות..

שלום 

איך תחזור היונה,

ועלה זית בפיה

ואנחנו טרם נדע,

טעמו של פרי עץ הדעת?.

עד שנטעם פריו,

ייחמיץ דם את לשוננו.

מתחלף חלב אם באחת,

בדם הנופלים של בנינו.

מעץ החיים-לא נטעם.

אך אחרי שנאכל את הדעת,

ניגדל,ונחכם.

ואת פתיל החיים נאריך.

כמה אדום יהיה הנהר,

בגן העדן של השוטים,

עד שיישכיל כל נבער,

לבחור בפשרה,בחיים?

סקייטי,השיר הזה הוא על תקווה.הסיפור נגע לליבי-חייל שסירב פקודה (בגלל ההתנגדות שלו להתנתקות)-מנהל רומן עם בחורה מהמחנה השני...

היא חילונית,הוא דתי.היא שמאלנית,והוא ימני...

איכשהו,השיר הזה מסתדר לי איתך-כי אני מאמינה שהחביבות שלך,ואהבת האדם,תאפשר לך לאהוב יום אחד בלי לפסול על רקע מחנה כזה או אחר...

המון מזל'ט,מתוקה!

האהבה עוורת צבעים

האהבה עוורת (צבעים)

היא חוצה גבולות ירוקים.

בלי הבדל דת,וצבע,

(מין כן...-אך לא גזע)

כתום בכחול משתלב,

כשזה נוגע ללב-

קופידון חוצה מחנות בחיציו.

על אף הבדלים בדיעות-הן נאהב.

האהבה עוורת.

וכשהיא בוערת-

לא תיראה מימין ומשמאל...

רק שני אוהבים-זה הכל.