אני חושבת שהוא הגבר (הסטרייט) הכי מחובר לצד הנשי שלו, שאני מכירה.
"החליפו לי שלושה טלפונים ניידים בעבודה עד שנתנו לי את זה" הוא חייך ושלף מכשיר סגלגל מעוצב. חייכתי "הם כנראה רוצים שאני אתחבר לצד הנשי שלי" הוא אמר בקריצה
"כן, כאילו שהם לא שמו לב שאתה כבר כזה.." עניתי בהקנטה.
אחר צהרים אחד מדהים, אחרי חצי שנה של שתיקה, ביחד עם הגבר בעל התכונות הכי נשיות שאני מכירה ועם זאת, הוא יודע להשאר גבר-גבר. זו מין תכונה כזו שלו, להיות גבר אמיתי וככה בלי לשים לב הוא משלב מניירות נשיות, בלי לדעת שהוא עושה את זה, הוא פשוט כזה. מלטף, מחבק, קשוב, נותן, כל כך נותן ומכיל כמו שאף אחד לא הכיל אותי מעולם. ואולי זה בגלל שלאחרונה אני נתקלת מקרוב בגברים שיודעים רק לדרוש, היה משהו מאוד מרענן בחיבור המיוחד הזה שלנו. בנתינה האינסופית שלו, בהקשבה, ברגישות מדהימה. יש בו הרבה דברים שמזכירים לי את עצמי.
הוא משקף לי את עצמי, הוא משקף לי גברים אחרים, הוא בעיקר משקף לי את הגבר שהייתי רוצה לפגוש.
מחובר לצד הנשי שלו? הממ.. זה בעצם לא כזה רע, להיפך, זה אפילו מעולה!
