&  "כל כך התגעגעתי אלייך... בואי לא נעלם שוב, טוב?"

@ "איך אני יכולה להבטיח דבר כזה?"

&  "בואי נשתדל... לפחות זה"

הכל התחיל בפתאומיות לפני שבוע, ברגע אחד נשאבתי פנימה לתוך הפנטזיה הזו. שוב. זה בילבל אותי, זה ערבל אותי, זה העיר בי תחושות מעורבות, של געגוע, של אכזבה, של תשוקה, של תסכול, של כעס, של רצון להיות ולא להיות. הכל יחד נכנס למערבל גדול והסתובב בתוכי בקצב מסחרר וללא שליטה.

בהתחלה כעסתי עליך, כל כך כעסתי.

כעסתי על הסיפור שלנו, על הכניסה הפתאומית שלך שוב אל חיי, על השיחה האחרונה שלנו לפני חודשים רבים, על הניתוק, על הקשר, על החברה שלי, על שלך, על הריחוק, על התחושות שהעלת בי, על ההתנהלות שלך, על המילים שאמרת, על המשמעות שלהן, על מה שהן הציפו אצלי, על עצמי, על התסכול, עליך. כעסתי. כעסתי כעסתי.

שבוע שלם של כעס מעורבב טוב טוב עם תשוקה, עם רצון, עם בילבול, עם הגיון ועם פנטזיה אחת גדולה.

& "תגידי לי שאת רוצה שוב. אותנו. בקשר"

לחדש את הקשר? להיות שוב ביחד? על איזה ביחד אתה מדבר? אף פעם לא היה לנו באמת ביחד, זו היתה פנטזיה, בועה של פנטזיה שטיפחנו יחד למשהו גדול ומדהים. נכון, היה מדהים במיוחד אבל היום, מהמקום בו אני יושבת ומביטה אל העולם, הצלחתי לנחות על קרקע יציבה, ומכאן הכל נראה אשליה. הקסם שהיה שם ישאר שלנו לעד ואני לעולם לא אשכח את החיבור המופלא בינינו ואת כל מה שהוא הביא איתו. אבל כאן ועכשיו, זה רק אתה לבד, לא משתתפת במשחק.

חשבתי שאני רוצה אותך, חשבתי שנוכל שוב לשחזר את הרגעים הקסומים שהיו לנו יחד, חשבתי להפגש איתך שוב ולו רק בשביל לחוות שוב את התשוקה הפראית, להסתכל לך עוד פעם אחת בתוך העינים ולבדוק אם הן עדיין מצליחות לכבוש אותי בשבריר שניה, אבל לא. עבר לי, זה כבר לא מעניין אותי, זה לא אמיתי, זה לעולם לא יהיה כזה. התקדמתי הלאה, רחוק ממך.

היום אני יודעת שהיינו צריכים לחדש לרגע את הקשר שלנו רק בשביל שאוכל לסגור את המעגל הזה. קוסמי אמרת? כנראה שהקוסמוס הביא אותך שוב אל חיי כדי שאוכל להשתחרר ממך, להפרד באמת, לסגור. היום, ממש ברגע זה אני יודעת שאני סוגרת את המעגל של שנינו. סוגרת בהשלמה, בלי חששות, בלי חרטות, בלי אשליות. אומרת מכאן שלום ולא להתראות.

תגידי לו שזה נגמר,

תגידי לו שאת עוזבת.

תאמרי לו שהלב אמר,

שכבר הגיע השלכת.

למרות שהוא אוהב אותך,

תגידי לו שלא יבטח,

את לא עוזבת בגללו,

זה בגללך, תגידי לו.

תגידי לו שבלילות

יותר מדי את לא נרדמת,

ואז, במקום המציאות

תגידי לו שאת חולמת.

למרות שטוב שהוא נמצא,

תגידי לו שאת רוצה,

לדעת להגיד לו לא,

זה בגללך, תגידי לו.

ואת שוב רואה

שזה לא פשוט

להקשיב למחשבות שלך,

את אולי טועה, ואולי הוא לא יסלח,

תגידי לו שלא יחשוב שאת מלאך.

תגידי לו שזה לא זה,

תגידי שאת משקרת.

אם הוא ייקח את זה קשה,

תגידי שאת מצטערת.

למרות שאת עצמך עושה,

תגידי שאת מנסה,

ואפשר לומר למזלו,

זה בגללך, תגידי לו.

(אוהד חיטמן)

אז הנה, אמרתי.