ימים כאלו של חוסר פרופורציה, ימים שדברים מוצָאים מהקשרם, הימים האלו בהם אנחנו מסתכלים על העולם דרך משקפיים שמעוותים את המציאות, ממציאים תרחישים, בטוחים שהם נכונים, פשוט בטוחים. ימים של סובייקטיביות בהם כל מה שקורה סביבנו נראה גדול ומאיים, מפחיד וגורם לנו לייצר כל מיני פחדים וחרדות ש... בעצם הדברים הם לא כאלו באמת.

יצאתי מזה, ברחתי מהימים האלו והיום, בהסתכלות לאחור, הכל נראה כל כך מטופש מבחינתי. ההיסטריה, הלחץ, חוסר הנוחות, חוסר הפרגון לעצמי, חוסר האמונה בעצמי, חוסר הבטחון ובעיקר חוסר היכולת להסתכל על התמונה בצורה נכונה ואמיתית.

ולא עזר מה שאמרו לי חברים יקרים, לא משנה מה ניסיתי לשנן לעצמי, כלום לא עזר, הפחד חזר לי לנשמה בלי שום פרופורציות. מפגרת כבר אמרתי?

בסופשבוע החלטתי לקחת את עצמי בידיים והתחלתי לבדוק. למה זה קורה לי? מהיכן הפחדים האלו באים? מה גורם לי להסתכל על התמונה הכללית בצורה כל כך מעוותת? ולמה אני מרגישה שאני מאבדת את השפיות? אז ככה:

* פחד מקשר

* חוסר בשלות

* חוסר סבלנות

* התפרצויות

* בעלת מטרה

* עבודה

* פחד מכשלון

* פחד מלקיחת אחריות

* ריצוי

* לא ראויה

* מסירות יתר

* שותפות

כן, רשימה ארוכה (ומפחידה יש לומר) באדיבות ה-ביואנרגיה. אז מסתבר שזה לא קשור לאף אחד ולשום דבר אלא רק אליי. כן, אך ורק אליי. מתחברת לכל סעיף וסעיף מכאן, אין צורך לפרט, אני יודעת מה הסיפור שמסתתר מאחורי כל אחד  מהסעיפים הללו, אלו הסיפורים שלי שנוגעים בנקודות הכי רגישות שלי. רשמתי הכל כאן כדי שאוכל להסתכל, לקרוא, להזכר ולזכור - לא עוד !

לאט וביסודיות הכל נוקה ממני, פינה את המקום והאיר על התמונה באופן ברור יותר, מציאותי יותר, נכון. הבוקר קמתי ליום חדש. חדשה, נקיה, קלה, ברורה, בפוקוס ו.. הרבה פחות מבולבלת.

ונחשו מה?

ההסתכלות חזרה להיות ברורה ואמיתית, הבטחון חזר, ההרגשה המוכרת והאהובה חזרה בגדול ו... מה זה היה?? גם עליו עברו ימים קשים, גם הוא כאב, התייסר, התחבט עם עצמו על דברים אחרים לגמרי שכלל לא קשורים אליי (כמובן) ואני לא הצלחתי לראות את זה, האשמתי את עצמי, לא הייתי שם בשבילו, והדפתי את הנסיונות שלו להיות שם בשבילי, הייתי עסוקה כל כך בעצמי ובפחדים שלי שלא ראיתי כלום.

זהו. החיוך חזר, החיבוק, הנשיקה, הקירבה. הכל חזר.

(אחח.. כמה דפוקים אנחנו יכולים להיות לפעמים...?!)

ושוב תודה ענקית לאיש שמצליח לשמור על השפיות שלי בכל פעם מחדש (רק אל תתייאש ממני..)