חודש לא נפגשנו, זה המון זמן, כל כך הרבה דברים קרו לי בחודש האחרון, החודש הראשון של השנה. כאילו התרגלתי לחיות בלעדיו, נשאבתי לשגרה חדשה. בהתחלה היה מאוד קשה ועכשיו.. עכשיו כאילו זה היה כך תמיד. בלעדיו.

עוד כמה שעות הוא מגיע וכשבבוקר קפצה לי התזכורת שהוא נוחת, ככה מול העיניים, פתאום התרגשתי נורא. ידעתי שהוא חוזר היום אבל באותה שניה נתמלאתי בגעגוע, חיוך, ברגע אחד הרגשתי את החוסר שלו בשגרה החדשה שלי. מצחיק איך אנחנו מסגלים לעצמנו (דיי מהר) שגרה חדשה, כשמישהו עוזב, כשמשהו משתנה, כשאנחנו משנים. טבע האדם? כנראה, אחרת לא ברור איך אפשר.

עוד מעט נתחבק, נתנשק, נאהב, שוב כמו פעם. פעם.. לפני חודש

(במקור זה היה פוסט ארוך ומפורט על הרגלים ושגרה, לצערי הוא נעלם לי בשניה בתוך נבכי האינטרנט.

כעסתי, התעצבתי, צרחתי ו.. כנראה שלא הייתי אמורה לפרסם אותו. אולי אשחזר אותו פעם ואולי לא...)

12:34 עדכון

הוא בא, הוא פה הוא פה הוא פה

איזה כייף, איך אני מתרגשת. הוא פה !