נפגשתי היום עם אלון אבוטבול. בתקופה האחרונה יוצא לי להפגש עם לא מעט אנשים שכולם מכירים ואני לא יודעת למה בכל פעם מחדש אני כביכול מופתעת לגלות שכולנו בני אדם, רגילים כאלו. עם רגשות, רצונות, חלומות ודרך התנהלות אנושית ורגילה למדי. כן, אני ידעתי את זה תמיד, הרי זה הגיוני, זה שכל המדינה מכירה אותם לא הופכת אותם לפחות אנושיים ובכל זאת, זה עדיין גורם לי לחייך לגלות את זה שוב ושוב. מצחיק.
אני לא מתרגשת מהמפגשים האלו, לפעמים זה נחמד ולפעמים פחות, היום היה נעים. אלון אבוטבול הוא סוג של דמות אהובה עבורי. אני לא מעריצה שלו (אם חושבים על זה, אני בכלל לא טיפוס שמעריץ... את מי אני מעריצה? לא נראה לי שיש כזה דבר), אבל אני מאוד מתחברת אליו, לדמויות שהוא מגלם בסרטים, בסדרות, גם בראיונות שראיתי איתו בטלוויזיה, התחברתי. יש בו משהו מאוד "ע'מך" מסתכל בגובה העינים, מתנהל בפשטות. ההצלחה שלו מעולם לא עלתה לו לראש גם בימי ההצלחה הגדולה של "אחד משלנו" וגם בתקופה שהוא היה השחקן הכי פופלרי ששיחק בערך בכל סרט ישראלי שהיה בתקופה ההיא. אלון אבוטבול. אבל אני חושבת שהתחברתי אליו הכי ב"שבתות וחגים". אהבתי אותו שם. מאוד. (לצד החבר ההורס שלו, דרור קרן).
אלון התפקד למפלגת העבודה וזו הסיבה שכנראה בתקופה הקרובה נראה אותו יותר, אולי בתפקיד חייו. מתמודד על מקום 36 ברשימה לכנסת בפריימריז של "העבודה", בדיוק במשבצת האומנים ואנשי הרוח (עד לא מזמן לא ידעתי שקיים דבר כזה בכלל), בשיחה איתו אפשר לראות לו בעיניים שהוא מאוד מאמין בצעד הזה, בדרך הזו ובשינוי שהוא חושב שהוא יוכל לעשות.
מה אומר? פוליטיקה ואני זה לא משהו שאפשר להגיד בטבעיות באותה הנשימה, כמעט ולא תצליחו לתפוס אותי מדברת על זה, העמדות שלי והדיעות הפוליטיות שלי רוב הזמן לא ברורות אפילו לעצמי, זה לא אומר שאני לא מממשת את זכות הבחירה להצביע. אני כן.
אני חייבת לומר שמשהו בפגישה היום עם אלון גרם לי לחשוב. אולי בגלל העיניים (מממ...) שלו, המבט, הדברים שהוא אמר או אולי שאני בכלל משוחדת, היה משהו ב"שלוח'יות" שלו בהתנהלות המפוזרת שלו (בדיוק כמו "רפי" משבתות וחגים), במראה הזרוק/מוזנח, לא מגולח, שיער פרוע אפוף עם ההפוך (חזק ועם קצף) שעשה לי את זה. מודה. הוא הורס אותי.
ראשי התיבות של שמי הן א"א,
א"א, הן גם ראשי התיבות של
אף אחד
א"א, הוא כל אחד
א"א, הוא אני
ומי שאי פעם ראה אותי
יודע כמה
אף אחד גדול
יש לי
א"א, הוא כל אחד
א"א הוא אתה
היה מקור, לא תוצאה