אל תהיה עצוב
אני משתדל
מה אוכל לעשות כדי לגרום לך לחייך?
ספרי לי סיפור
סיפור? עכשיו? ככה?
כן, סיפור אופטימי
אוקיי, תן לי רגע לחשוב על זה
חילזון, כדור פורח וחורף
מה?
זה מה שאני רוצה שיהיה בסיפור שלך, חלזון, כדור פורח וחורף, לא אכפת לי מה יקרה בסיפור, את זה אני שומר לך. רק שיהיו שם חלזון, כדור פורח וחורף
אהממ.. אוקיי, אבל אולי נחליף את החורף בקיץ, זה הרבה יותר אופטימי..
לא ! אני יודע מה את חושבת על החורף, אבל אני אוהב אותו והוא יכנס לסיפור, ברור?
בטח ברור
מה את מחייכת?
אני אוהבת כשאתה משחק אותה קשוח ומאתגר אותי, אבל קצת קשה לי לשלוף סיפור כזה מהשרוול ממש עכשיו. אני יכולה לחשוב על זה ולחזור אליך?
בטח !
העיקר ש.. נו, את יודעת
כן כן, חלזון, כדור פורח וחורף
נכון
לקחתי. אחזור אליך בהמשך
ככה אני אוהב אותך
אני כבר שומעת את החיוך עד לכאן, כבר עשיתי משהו
את עושה הרבה ואת יודעת את זה
נכון, רק אוהבת לשמוע את זה שוב
חלזון?
כדור פורח. זוכרת. כבר חוזרת.
תמיד הוא חלם לעוף, מאז שהוא זוכר את עצמו זה קסם לו. הוא אף פעם לא הבין איך זה שכל המבוגרים החכמים בכל העולם עדיין לא הצליחו לפענח את המשימה הזו? למה בני אדם לא מצליחים לעוף? הוא כל כך רצה.
היה זה אחר הצהריים חורפי רגיל למדי, הרוח שרקה בחוץ, הגשם דפק בחוזקה על החלונות והבית היה חמים ונעים. הוא התיישב על הרצפה מול הטלוויזיה וזיפזפ בין הערוצים, לפתע נעצר, התיישר והופנט למסך. כדור פורח. איך הוא לא חשב על זה קודם? התכנית היתה בשפה שלא הכיר אבל הרעיון הקסים אותו. הכדור שפרח בצבעים ססגוניים עם אנשים מחוייכים. אחד ועוד אחד. כדור פורח - רעיון גאוני.
"אמא, אני רוצה לעוף בכדור פורח !" הודיע חגיגית סביב שולחן ארוחת הערב. אמא חייכה באהבה וליכסנה מבט לאבא "עוד אחד מהשגעונות שלך?" אמר אבא חסר סבלנות. "זה לא שגעון, אני רוצה לעוף, ראיתי בטלוויזיה, אני רוצה.." "צריך להגביל לו את שעות הטלוויזיה" פנה אבא לאמא בטון רציני "ומה עם העפיפון שקנינו לך? גם אותו ראית בטלוויזיה ורצית ועכשיו הוא זרוק איפשהו בחדר שלך וכבר מזמן הפסיק לעניין אותך" "אבל אבא זה לא אותו הדבר, זה משהו שאני הכי רוצה, כל החיים" אבא מחייך "כל החיים? כמה זמן זה כל החיים שלך" אמר תוך כדי ליטוף אוהב על ראשו. "אני אקח את חזי איתי ונעוף יחד" "חזי? יש לך חבר חדש?" "לא אבא, החלזון שלי. שכחת?" "אהה, חשבתי ששחררת אותו בשדה".
"מה פתאום? הוא איתי כל הזמן. אז אני יכול לעוף בכדור פורח?"
"כדור פורח? הממ.. למה לא בעצם?" ענתה אמא וחייכה לעבר אבא "כן, למה לא?" השיב אבא בחיוך חזרה
"באמת????"
"כן. באמת"
"ישששש ! יששש! איזה כייף ! כדור פורח !" קיפץ בהתרגשות ורץ צוהל לחדרו "כדור פורח.. כדור פורח.. כדור פורח.."
"ואל תשכח לקחת איתך את חזי, שלא תשאר לבד שם למעלה...." קרא אחריו אבא מחוייך.
אז למה לטוס בכדור פורח? הנה 3 סיבות מפי אחד שעשה את זה באמת:
(עמי בן בסט עיתונאי, מטייל וחוקר עולמות)
א. בכדור פורח אתה לא טס, אתה מפליג. נכון שהשקט מופרע מידי פעם על ידי רעש המבערים, אבל התחושה היא של הפלגה איטית ונעימה בגובה של 200-300 מטרים כשכל העולם מתחתך.
ב. להבדיל ממטוס, בכדור פורח אינך מנותק מהסביבה. במהלך הרחיפה האסתטית, אתה הופך להיות חלק מהכדור, מודע למתרחש מסביב ו"מרגיש" את המרחבים בהם אתה נע.
ג. רחיפה בכדור פורח היא הרפתקה. כאשר אתה מתרומם עם הכדור, ריחן של עלילות דמיון וגבורה עולה באפך. לרגע, אתה הופך לאחד מגיבוריו של ז'ול וורן שחוצה את היבשת האפריקנית במסע הרפתקאות נועז.
ואחרי כל הסיפורים האלו, מה שהכי בא לי לעשות עכשיו הוא פשוט להתרומם אל על עם כדור פורח צבעוני, לשוט ולהביט על העולם מלמעלה. מממ.. מה, לא? 
מוקדש בהמון אהבה ליואב. שתמיד מצליח להצחיק אותי - מקוה שעמדתי במשימה.
