חזרה לנענע חזרה לבלוג ישראבלוג
5/2003
הנסיך הקטן מפלוגה ל'

 


זה שוב היום הזה, הדמעות זולגות בלי רשות, מעצמן, שוטפות, מרטיבות, מכאיבות, הגוף מכונס בעצמו, לבד, היום הכי לבד בשנה, הכי עצוב, הכי כואב, כבר לא תחזור.. כנראה ..

יש ימים שנדמה לי שזו שוב אחת הבדיחות שלך, שסתם התחשק לך לנסוע לארץ רחוקה, לנהל חיים רחוק מכאן ושתכף, ממש עוד רגע, תכנס בדלת מחוייך, או לפחות תתקשר... אתה יודע שכשאני מקשיבה אני שומעת אותך אצלי בראש, זוכרת את הקול שלך ואפילו לא צריכה להתאמץ או להתרכז, הנה, שומעת אותך גם עכשיו... תתקשר, תגיד שזה פרי דמיוני, תספר לי שהפעם הגזמתי, שהתפרעתי לגמרי עם הדמיון, תגיד שאתה כאן, כבר לא חייל, כבר איש בוגר, גבר, בוא ספר לי איך עברו עליך 14 שנים בלעדי.
 
ארבע עשרה שנים, כל כך הרבה זמן, השארת אותנו כאן לבד בעולם הזה, בלעדיך, אני שונאת אותך על כך ולא מפסיקה לאהוב אותך, בנתיים הימים עוברים ונדמה כאילו היית כאן ממש לפני דקה, שעה, אולי זה היה אתמול, כשחיבקת אותי, זוכר שישבנו יחד על הנדנדה בפלוגה והבטחת שאחרי שנשתחרר.... זוכר ? אני מתגעגעת אליך ! לפעמים זה כואב, כן, כאב פיזי כזה, חד, במיוחד כשעצוב לי, כשמשהו לא טוב קרה לי, מדמיינת את החיבוק שלך, קרוב, מרגיע, מלטף, הקול שלך... 
 
אין לך מושג כמה פעמים החזרתי את הסרט אחורה, רק כדי לשאול אותך, להגיד לך, לצעוק לך.. "תכנס פנימה !" למה נשארת עם חצי הגוף למעלה על הטנק ? אם רק היית בפנים היית ניצל כשהטנק התהפך, כמו שאר החיילים שהיו שם, איתך בטנק, גם מפקד טנק יכול להכנס פנימה, גם למפקד טנק מותר להשאר בחיים !

 

ומחר שוב כולנו נפגש, באותו מקום, באותה שעה, כולם, לא מפספסים, לא מוותרים, לא שוכחים, אוהבים, מעין פגישת מחזור כזאת, קבועה, מחליפים חוויות, מספרים על החיים, על מה שקורה איתנו ביומיום, רק אתה שותק בפגישת המחזור הזו, רק אתה, מתחת לפני האדמה, רק אתה נשארת אי שם, ארבע עשרה שנים אחרי כולם, עדיין חייל במדים, חיוך משובב, קול מרגיע והריח שלך, עדיין מריחה לפעמים, מוזר לא ? אחרי כל כך הרבה שנים, עדיין מצליחה להריח אותך, אהובי.
 
והחיים ממשיכים, בלעדיך, כנראה שימשכו כך לנצח, בכל שנה נמשיך להפגש כולנו, בפגישת המחזור לזיכרך, עוד שנה ועוד שנה ועוד עשר שנים, נמשיך כך כנראה עד יום מותנו, כזיכרון ליום מותך.


נכתב על ידי מיקה, 6/5/2003 01:20, בקטגוריות יום הזכרון שלי
11 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות     1 הפניות לכאן     לינק ישיר לקטע
תגובה אחרונה של: מיקה



אפשרויות

לעריכה
בר קבועים
הוספה לקבועים
כניסה לבלוג המלא
שליחת המלצה לחברים
בחזרה לישרא-בלוג

הפרטים היבשים

39 שנים בגילגול הזה

עיניים: חומות שמדברות
שיער: תלתלים ארוכים
גוון עור: מוקה-מיקה
גובה: 176 ס"מ
חיוך: רחב
תמונה

כי חלומות מתגשמים

להתאהב
להחליף דירה
להתחבר ליוגה
לקבל אוטו חדש
נודיסטית ליום אחד
לעבור טיפולי ליזר
הכל על הגיטרה
סקס עם אשה
לכתוב ספר

סיפור בהמשכים

הפרק הראשון
הפרק השני - גאיה
הפרק השלישי - עומר

הטבעות שלי

« אינטימיות לָעולם » ±
« הילדים של גאיה » ±
« משהו קטן וטוב » ±



הימים שעברו. המילים שכבר נכתבו:


RSS
רוצה לקבל הודעה בכל פעם שהבלוג יתעדכן?

כן. רוצה מנוי
לא תודה
שלח

חפש בבלוג:
חפש



© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למיקה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מיקה ועליה בלבד