ביום כזה מדהים, כשהאנרגיות ממלאות ונדמה כי שום דבר בעולם לא יוכל לקלקל את זה. ביום כזה בו הכל זורם הכי טוב, החיוך רחב יותר מתמיד, דברים זורמים בקלות, אף לא מצליח לעצבן, לקלקל, ולא להרוס כלום! זה היום שלי. קמתי עם אנרגיות שיא, מתהלכת במסדרונות, שרה ומזמזמת, מספיקה פי 3 בעבודה מיום רגיל, משהו טוב קרה לזרימה בכלל ובעיקר עם אנשים אחרים. מין יום כזה (שהוא לא סתם עוד יום). מדהים.

הבטחתי לעצמי שלא יהיה שומדבר שיצליח להרוס לי את זה היום. חיכיתי לתשובה חשובה מהבוסית שלי, ידעתי שהתשובה תגיע היום והיתה לי תחושת שלווה ובטחון, פשוט ידעתי שאני אקבל בדיוק את מה שביקשתי. הרי התכווננתי לזה בשבועות האחרונים, האמנתי, ראיתי בעיני רוחי, וידעתי, בתחושות שלי ידעתי, שזה יבוא בדיוק ביום המדהים הזה, ועם כל האנרגיות האלו, הרי לא ייתכן שאקבל תשובה אחרת, פשוט לא יכול להיות.

מלאת בטחון, נכנסתי לקבל את התשובה ו.... אכזבה. לא קיבלתי מה שרציתי, ומה שכן קיבלתי, אפילו לא הגיע לסף הציפיות הנמוכות שלי. פשוט לא. מבאס. אני לא מצליחה להבין איך זה קרה והכי הטריד אותי איך זה קרה דווקא היום?!

יצאתי מהפגישה, לקחתי אויר עמוק לריאות ונזכרתי בהחלטה שלי הבוקר. שום דבר לא יקלקל לי את היום הזה, אף אחד לא יצליח לפגוע לי באנרגיות. זה היום שלי, אני מרגישה מצוין ואוכל להתמודד גם עם הבשורות הפחות משמחות, כי ככה אני רוצה, כי ככה החלטתי. וזה מה שהיה.

זה לא אומר שלא אתמודד עם זה אחרת מחר, או בשבוע הבא. יכול להיות שכן ויכול להיות שלא. העיקר שהצלחתי להמשיך לחייך, להתחבר למקום שעושה נעים ולרגעי האושר הקטנים שבאמת הופכים את הימים האפורים למשהו הרבה יותר נסבל, מקבל ומחויך. מסתבר שהכל ענין של החלטה.

ובלי שום קשר, Modern Love שיר שאני מאוד אוהבת, עם חידוש מקסים של גבע אלון (במקור כמובן דייוויד בואי)