חזרה לנענע חזרה לבלוג ישראבלוג
1/2008
חורף תגמר

 

מאז שאני זוכרת את עצמי, חורף לא היה מסוג הדברים שאהבתי במיוחד. כבר מגיל קטן התחברתי לשמש, לאווירת הקיץ, לחום ולכל מה שהעונה הזו מביאה איתה. עם השנים, ימי החורף נראו קודרים יותר ויותר, שנאתי את הקור, את האפור ואת מצב הרוח שהתלווה. מעולם לא הבנתי את האנשים האלו שאוהבים את החורף, עד היום זה פשוט נשגב מבינתי. מצטערת.

 

תמיד סבלתי מקור, אני זוכרת את שכבות הבגדים שהייתי לובשת, במחיר יקר של סרבול וחוסר נוחות, אבל לא היה אכפת לי כלום, העיקר שלא יהיה לי קר. אני שונאת קור! לא פעם אפילו בכיתי בלי בושה כי לא יכולתי להכיל את הקור הנורא.

 

מאז שעברתי לגור בעיר הגדולה, החורף נראה פחות מאיים ואפילו משהו שאפשר להכיל אתו (מה שאי אפשר היה לומר על העיר הקרה בה גדלתי כמעט כל חיי). פתאום החורף לא היה כזה מאיים, הקור היה כמעט נסבל והקדרות... טוב, הקדרות היתה ונשארה הדבר העצוב בכל הסיפור הזה. ולמרות כל זה, עדיין קשה לי עם העונה האפורה הזו, משהו בה תמיד עושה לי עצוב.

 

לרוב אנחנו לא מייחסים חשיבות רבה למזג האויר ולהשפעה שלו על המצב הנפשי שלנו, אבל מזג האויר משפיע עלינו הרבה יותר ממה שנהוג לחשוב, על כל אחד הוא משפיע כמובן בצורה אחרת, אבל משפיע. בתחילת החורף הנוכחי, תחילת ספטמבר השנה, אובחן אצלי 'סינדרום הסתיו' (המוכר יותר כ'דכאון החורף' למרות שזה לא לגמרי דכאון כמו שכתוב בספרים). מסתבר שבארצנו הקטנטונת, מדי שנה יש יותר ויותר אנשים שלוקים בסנדרום הזה. באיזשהו מקום לא הופתעתי מהגילוי הזה על עצמי, להיפך, פתאום הכל התחבר, לפתע קיבלתי המון תשובות, ממש זיהיתי את עצמי בתוך כל ערימת הסימפטומים שליוו אותי שנים, וההשלכה שלהם על ההתנהלות היומיומית שלי, ואז הגיעה ההקלה.

 

מאז אני לוקחת בכל יום תמצית טבעית (היפריקום) שהופכת את החורף הזה למשהו הרבה יותר נסבל מבחינתי. זה לא שאני עכשיו מאוהבת בחורף, אני עדיין מתגעגעת לקיץ בכל יום וסופרת את הימים עד הקיץ הבא (הוא מתקרב!). אני פשוט מרגישה יותר טוב מחורפים קודמים, פחות ימים חשוכים, כבר לא שוקעת כמו פעם, הכל יותר נסבל.

 

אז היום היה יום של חורף, אני לא יכולה לומר שזה שימח אותי, אבל היה יום של בית, רגוע, נעים וממלא ובלי שום מחשבות קודרות. שזה מבחינתי הרבה, בהתחשב בגשם שלא הפסיק לזלוג מהשמיים, הקור שבא איתו עם האפור האפור הזה. עוד מעט הקיץ יחזור, בינתיים לוקחת אויר וממלאת את הראש במחשבות חיוביות. רק חיוביות.  שבוע טוב!

 

 

קרוסלה / בן ארצי

 

 

נ.ב.

השירים שאני מעלה כאן, הם מתוך הפלייליסט שלי בימים אלו

זה לא תמיד קשור באופן ישיר לפוסטים שאני כותבת.. סתם שירים שאני אוהבת לשמוע. תהנו.



נכתב על ידי מיקה, 26/1/2008 23:12, בקטגוריות אופטימיות זהירה, ואז נהיה חורף, אוףף, מזגאויר
4 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות     0 הפניות לכאן     לינק ישיר לקטע
תגובה אחרונה של: אנונימוס



אפשרויות

לעריכה
בר קבועים
הוספה לקבועים
כניסה לבלוג המלא
שליחת המלצה לחברים
בחזרה לישרא-בלוג

הפרטים היבשים

39 שנים בגילגול הזה

עיניים: חומות שמדברות
שיער: תלתלים ארוכים
גוון עור: מוקה-מיקה
גובה: 176 ס"מ
חיוך: רחב
תמונה

כי חלומות מתגשמים

להתאהב
להחליף דירה
להתחבר ליוגה
לקבל אוטו חדש
נודיסטית ליום אחד
לעבור טיפולי ליזר
הכל על הגיטרה
סקס עם אשה
לכתוב ספר

סיפור בהמשכים

הפרק הראשון
הפרק השני - גאיה
הפרק השלישי - עומר

הטבעות שלי

« אינטימיות לָעולם » ±
« הילדים של גאיה » ±
« משהו קטן וטוב » ±



הימים שעברו. המילים שכבר נכתבו:


RSS
רוצה לקבל הודעה בכל פעם שהבלוג יתעדכן?

כן. רוצה מנוי
לא תודה
שלח

חפש בבלוג:
חפש



© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למיקה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מיקה ועליה בלבד