פגשתי אותו. את המומחה. בכלל לא ידעתי שהוא כזה, למרות שהיתה לי תחושה שהוא לא כמו כולם. מהשניה הראשונה שהתקרבתי אליו, ידעתי שיש בו משהו מיוחד, שונה. הצורה בה הוא נגע, הנקודות עליהן הוא לחץ, ההתמחות שלו לעשות את הדברים הכי נכונים ובתזמון מושלם, גרמו לי לתהות, איך זה שרוב הגברים עדיין מאמינים שזה טבעי ומתנהלים מתוך דחפים ולא מתוך ידע ולמידה אמיתית?
הוא למד, חקר, בדק, ניסה והתמקצע, וזה עושה את כל ההבדל. עד שלא חווים את זה מקרוב, אי אפשר להבין את המרחק הרב כל כך בין חובבן למומחה. והמרחק כל כך גדול.
בהקשבה אינסופית, בנגיעות מדויקות, בהתחברות מושלמת הפך את גופי ליצירת אמנות תחת ידיו. ואני התמסרתי לו לחלוטין, התמכרתי לתחושות, למגע, ולמקבצי האורגזמות. שוב ושוב ושוב.
להעז לתת מבלי לפחד לאבד שליטה
משהו קטן וטוב: עוד כמה שעות זה קורה. הקיץ מגיע!
(שעת כדור הארץ - ברור שכיביתי את האור ואפילו מצאתי לי תעסוקה ממש טובה בחושך. ממש טובה).
