בימים האחרונים התחברתי לפלייליסט של אורנג' עם פרויקט עבודה עברית, שזהו פרויקט מקסים של חידושים מאוד מעניינים לשירים ישראליים מכל הזמנים. הפרויקט הזה מלווה בפרויקט מקסים מקביל, באתר של אורנג', המרכז את כל הביצועים, עם מילות השירים, קצת רקע על הבחירה של האומנים ואפשרות ליצור פלייליסט פרטי משלי, ולבחור את השירים שאני רוצה לשמוע שוב ושוב. כמו שאני כל כך אוהבת.

במקרים אחרים, כבר בטח הייתם רואים אותי רצה לחנות הדיסקים הקרובה למקום מגוריי, ורוכשת את חבילת הדיסקים של עבודה עברית, כמו שאני עושה לאחרונה לפחות פעם בשבוע. (כן, החלפתי את ההתמכרות שלי לקניית נעלים/ספרים, ברכישת דיסקים ישראליים בכל הזדמנות. ועל כך בפוסט אחר לגמרי).

הפעם החלטתי לטעום לפני שאני קונה. ממעט השירים שהספקתי לשמוע (כי אני מאלו ששומעים כל שיר עשרות פעמים עד שעוברים לשיר הבא... ), חלק מהביצועים הם ממש טובים, לחלקם האחר עוד לא התחברתי (ואולי גם לא אתחבר), בין אלו שכן עשו לי את זה (נינט, דנה, ירמי, מאור.... והרשימה עוד ארוכה), גיליתי היום את שלומי סרנגה. מעולם לא רכשתי דיסק שלו, אני חושבת שעוד אף פעם לא הקשבתי לו באמת שר, אבל פתאום הוא תפס אותי לא מוכנה, ונתן לי אגרוף חזק בבטן.

סרנגה לקח את השיר - האמנם (אל תלכי בשדה), אשר במקור שרה אותו חוה אלברשטיין עם מילותיה הקסומות של לאה גולדברג, נתן לו ביצוע מחסיר פעימה ואני מודה, למרות שהקשבתי לשיר הזה עשרות פעמים בעבר, פתאום בביצוע אחד הצלחתי להקשיב באמת למילים. אולי זה בגלל המקום שבו אני נמצאת כרגע בחיים שלי ואולי זה משהו בביצוע אבל.... איך אפשר שלא להתרגש מהגילוי הזה:

"... ופשוטים הדברים וחיים,

ומותר בם לנגוע, ומותר לאהוב

ומותר, ומותר לאהוב...."

כל כך פשוט, כל כך נכון. אז תעשו טובה לעצמכם, תעשו שקט מסביב, שימו ב-ווליום ותקשיבו לו, לפחות פעם אחת. שווה.

 מוסיקה מאפשרת לי לנשום טוב יותר

משהו קטן וטוב: אסף. התרגשתי ממך היום (והחיוך עדיין מרוח לי). תודה!