בעיתון "העיר" של היום, עשו פרוייקט שנקרא: אליל נעוריי, כל העיתון מלא בגיבורי ילדות של אנשים שכולנו מכירים, החל מפלאש גורדון דרך סיימון לה-בון, סקארלט אוהרה, ארנסט המינגווי, שרלוק הולמס, מנחם בגין, הביטלס, ואן אריק, משה דיין ועוד...
מה שגרם לי לחשוב, מי בעצם היה הגיבור ילדות שלי ? ואז עלו כמה שמות כמו: "ציון ובתיה" (גלילה רון-פדר עם סדרה הספרים המופלאה שנקראה אינספור פעמים), גיבורי "זהו-זה" המיתולוגית (במשך שנים, כל יום חמישי בשעה 16:00, לא היה פיספוס אחד) אלי אוחנה (כן ו... אף מילה בקשר לזה !), צביקה פיק (הבלתי מעורער) סטיב אוסטין (כן, האיש הביוני השווה שישה מיליון דולר) ועוד כמה וכמה שעברו בראש, אבל רק אחד נשאר שם כל הזמן, מאז שאני זוכרת את עצמי ועד ימים אלו, מצאתי את הגיבור שלי, הרי הוא לא אחר מאשר ..... שלמה ארצי.
כן, הוא היה שם מאז ומתמיד, ברקע, חלק מהרקע, חלק מהמשפחה. מגיל מאוד צעיר אני זוכרת את עצמי מדקלמת שירים שלו, היו לנו בבית את כל התקליטים שלו, הוא התנגן יחד עם "סיפורי פוגי" וחווה אלברשטיין, כולנו ידענו את כל המילים, זוכרת איך הייתי נדבקת לרדיו בכל שנה במצעד הפזמונים השנתי ומאושרת פעם אחר פעם שזכה כזמר השנה.
לא הייתי מעריצה שלו, לא תליתי פוסטרים שלו על הקירות בחדר, לא קראתי כל פיסת מידע עליו, פשוט אהבתי אותו. הוא סימל בעיני סוג של אחדות משפחתית כזו, כולם ביחד שרים שלמה ארצי, אהבתיה, פתאום קם אדם, גבר הולך לאיבוד, חצות. חלק מהילדות, חלק מהבגרות, חלק מההתבגרות, הוא תמיד היה שם. זוכרת שהיו תקופות שפחות התחברתי אליו, בזמן "חום יולי-אוגוסט" שלא אהבתי את השירים שלו, שהייתי מחוברת לכל מה שכולם העריצו כנערים, כל דבר חדש שעלה על הגל השכיח אותו קצת.
אבל שום דבר לא יוכל להכחיש את החיבור שלי אליו, אל השירים, המוסיקה, הקול, הפנים הכל כך נאות "יפה תואר" קראו לו אז, בגיל שעדיין לא הבדלתי, לא הייתי מודעת ולא הסתכלתי על יופי, ילדה קטנה שאוהבת לשיר, לקחת כל דבר שדומה למיקרופון ולפצוח בשיר, בבית, עם המשפחה, לבד בחדר, באירועים משפחתיים, שרה. שלמה ארצי.
שלמה ארצי היה בשבילי גיבור ילדות, החיבור הכל כך ארצישראלי, הניגון שכולם הכירו, הפנים האהובות. גיבור ילדות.
עד היום עדיין שומרת לו חסד נעורים, בכל חיי יצא לי לראות הופעות בודדות מאוד שלו, לא מעריצה, פשוט נהנית ממנו ובעיני הוא היה ונשאר גיבור ילדותי, גבר-גבר, נאה ואמיתי, פיסות שלמות מהילדות שלי והשנים שאחר כך. היום, אחרי עשרות השירים החדשים שהוציא, עדיין מתנגן אצלי הדיסק "חצות" ו"דרכים" (שהתקליטים המקוריים עוד שמורים בבית של ההורים שלי איפשהו), השירים הישנים והטובים, עוד לפני שהפך מסחרי, עוד לפני שהשתנה לו הקול, כשהיה צעיר, תמים, יפה ובן בית.
אז מי היה גיבור הילדות שלכם ?
הפוסט מוקדש לאחת שחלקה איתי חיים (ועדיין), ילדות, בגרות וגיבורים באמצע הדרך. יעל.
