לפני כמה דקות חזרתי מהעבודה, אחרי משימה אחרונה שמסמנת סופה של תקופה ארוכה. עברתי את שלב העייפות וחושבת על השבוע החדש שעומד להתחיל בעוד מספר שעות, לא יודעת איך אצליח לצלוח אותו אבל נזכרת שבסופו מחכה מתנה שווה ביותר - פסטיבל סגול יוצא שוב לדרך ואני ביחד איתו. שווה לעבור את השבוע הזה בשלום ולו רק בגלל הסיבה הטובה הזו.
ומאז אתמול אני מסתובבת בתחושה של ריחוף קל, למרות הלחץ והעבודה המסיבית היום, ובכלל בשבועות האחרונים, מרגישה משהו בבטן שמרחף לי בפנים עם חיוך רחב. אוהדי חזר מסיבוב הופעות במזרח הרחוק היישר אל זרועות הקהל התל אביבי שאוהב אותו כל כך. היתה הופעה מצויינת, עם אנרגיות מדהימות שמילאו אותי בדרייב חדש, אחרי שבועות של עומס ולחץ, הוא הצליח תוך זמן קצר מאוד לשחרר אצלי הכל, להתרגש, לבכות, לצחוק, לשיר, לרקוד, להשתחרר להשתחרר ולהזכר בתחושות הנעימות ובהתרגשויות שרק הוא יכול לגרום לי.
מוסיקה היא חלק בלתי נפרד מהחיים שלי, והופעות חיות הן אלו שמצליחות למלא אותי באנרגיות חדשות, לשחרר אותי מטרדות היום ולהשאר איתי גם אחרי. הקיץ הגיע ואיתו ים אפשרויות של הופעות חיות - נשאר רק לבחור וללכת למלא מצברים, לשנות פאזה ולהתחבר לדבר הכי מדהים שקיים - מוסיקה! אני חייבת את זה לעצמי.
ושוב נזכרת באיש היקר שבאופן מופלא נכנס אל תוך חיי, ומצליח לרגש אותי כמו שאף אחד אחר עוד לא הצליח. השירים שלו, המוסיקה שלו, המילים, החיוכים, הסיפורים, ההוויה שלו והאישיות הכובשת, הופכים אותו למשהו מיוחד וייחודי. אוהדי, אני אוהבת אותך, תודה על הכל!
שבוע טוב
