אחד הסגולים הטובים שהייתי, ולא בגלל הפסטיבל עצמו. הסדנאות היו דיי מעפנות, דוכני האוכל היו מצומצמים והתור אליהם היה בלתי אפשרי, היו מעט אנשים יחסית לסגולים קודמים וחברתי הטובה היתה חסרה ובכל זאת, למרות כל זה ברור שכל אחד יוצא עם החוויה האישית שלו ולי היתה חוויה מדהימה!
שמרתי על פתיחות, קיבלתי, הכרתי ה-מון אנשים, התחברתי עם עשרות מהם, החיוך היה מרוח לי על הפרצוף 100% מהזמן, האווירה היתה משכרת והאנשים יפים. כל כך יפים. הוכחתי לעצמי שאני יכולה לצאת מהקונכיה שלי ולהפגש עם אנשים חדשים, להתחבר, להיות מרכז העניינים, חזרתי למקום בו לא ביקרתי מזמן, ממש מזמן. אחרי תקופה ארוכה מדי עם עצמי ועם החברים הקרובים והמשפחה, היום אני מרגישה פתוחה לעולם, פתוחה לכולם.
יש לי חברים חדשים, חברים טובים וזה כבר עושה את ההבדל, ולא רק בגלל סגול אלא בגלל התקופה בה אני נמצאת. אולי זה היומולדת המתקרב שגורם לי להתכונן לשנה חדשה ופורחת ואולי זה השחרור והחופש בו אני נמצאת. הכל ביחד מתערבב למשהו טוב טוב.
אני שמחה שנסעתי, אני שמחה שהכרתי, אני שמחה שהייתי. פשוט הייתי. אני ולא אחרת. אם יכולתי הייתי עושה את הכל שוב, בדיוק אותו הדבר. אין כמו התחושה של לאהוב ולהרגיש נאהבת, אם זה ע"י משפחה, חברים, או סתם ע"י גברים שווים 
ועכשיו התמונות:
