זו הפעם ראשונה שאני יושבת בקפה ביאליק. אני מכירה את הקפה הזה כבר שנים אבל מעולם לא יצא לי לשבת שם, אבל האיש שכבר גרם לי לעשות לא מעט דברים בפעם הראשונה, הופיע שם אתמול בערב. ואיך אני יכולה לסרב לו?

בחום של שמונים מעלות בצל, במקום קטן (פיצפון!), צפוף ומחניק, הוא עמד שם במופע פסנתר מיוחד. (פסנתר עאלק, שלא תחשבו שהיה שם פסנתר כנף מהודר (כי אני כן חשבתי שזה מה שיהיה... אבל מי שמכיר, יודע שפסנתר כנף אחד שם ואין מקום לשום דבר אחר...), בסה"כ פסנתר הקלידים הצמוד שלו), ישב שם בצפיפות על משהו שנקרא 'במה' מדרגה של עשרה סנטימטר שכדי לעלות עליה הוא היה צריך להדחף בין שולחן עמוס באוכל (שכמעט נפל) לעמדת הקלידים. זו היתה ההופעה הכי צמודה והכי קרובה שאני זוכרת, כאילו הופיע אצלי בסלון, ממש במרחק נגיעה. ישבנו על הבר אז היינו ממש בגובה העיניים מולו, אם הוא היה מושיט את היד לעברי, הייתי מצליחה ללחוץ לו אותה ככה בלי להתאמץ. המצלמה שלי הכי נהנתה מהקירבה, הזום שלה הצליח לצלם לו אפילו את הסתימות בשיניים

מופע אינטימי, עם הבדיחות המוכרות, עם שירים מוכרים וגם לא מעט חומרים חדשים. באווירה אישית של חום אימים מעורבב טוב טוב עם זיעה נוטפת, הרבה צחוקים ומוסיקה משובחת! היה שווה, מרגש, אינטימי ומדהים.

יש משהו באיש הזה שנוגע לי בבפנים של הבטן, משהו שאני לא מכירה מאומנים אחרים ואולי זה בגלל שאני מכירה אותו יותר קרוב ממה שאני מכירה אחרים, אולי בגלל שהתחברתי אליו ועם סיפור חייו והדרך בה הוא מתנהל בחיים ואולי... אולי זה פשוט החיבוק שלו.

יאללה תביא חיבוק

אני מזיע בטירוף

עכשיו אתה אומר לי? אחרי שכבר דפקת לי חיבוק?

(מחייך במבוכה)

אל תדאג, אני לא פוחדת מקצת זיעה מלוחה

בחיים שלי לא הזעתי ככה! חבל..

כן היה חום מטורף, אבל זה לא הפריע להופעה, היה שווה כמו תמיד

כן, היה שונה היום, פעם ראשונה שאני מופיע כאן

נכון, היה ממש שונה, אבל שונה טוב

בטח טוב, אני שוקל לעשות פה הופעה פעם בכמה זמן, לבדוק חומרים חדשים על קהל. מה את אומרת?

זה אחלה רעיון! מבטיחה להגיע

טוב את לא נחשבת, בטח מכירה כבר את כל החומרים החדשים...

האמת שכן, אבל מה 'כפת לך? מבטיחה למחוא כפיים ולצעוק קריאות ביניים ואפילו לשרוק

אה, זאת את?

כן אבל אל תגלה לאף אחד..

מבטיח!

יאללה יקירי אני עפה, תביא חיבוק זיעה אחרון

תודה! ביי מותק

ביי ביי