זיהיתי אותו פתאום ואז ניסיתי להלחם בו, ניסיתי לסלק אותו, להזיז אותו מהדרך בה בחרתי, שלא יפריע, אבל לא הצלחתי. ככל שהתייחסתי אליו יותר, הוא הלך והתעצם, ככל שנלחמתי בו יותר הוא הוא הביס אותי שוב ושוב, ככל שהייתי מתוסכלת ממנו הוא שמח לאיד ואז החלטתי לשנות את הפוקוס. זה תרגיל שלמדתי פעם, שגורם להזיז את הפוקוס למקום שבאמת רוצים. במקום להתרכז באגו (לחשוב עליו, להלחם בו, לנסות להזיז אותו), פשוט להתרכז במה שחשוב באמת, במטרה שלי.

על "יוצאים לחיים" שמעתי לראשונה מאוהדי, שסיפר כמה הם עזרו לו בזמן שהיה חולה בסרטן, ואחרי שהוא הבריא מהמחלה הנוראית בפעם השניה. בשלב הזה עוד לא הבנתי באמת את הגדולה של הקבוצה הזו והעוצמה שהם נותנים בדברים שהם עושים. לפני שבוע הוא פנה אליי וביקש עזרה לקדם את אירוע ההתרמה, נעניתי מיד בלי לחשוב, ידעתי שיש לי את היכולות והקשרים שיעזרו לקדם את האירוע הזה. גילגלתי בראש מליון רעיונות, דיברתי עם אנשים, הפעלתי קשרים, עשיתי כל מה שאני יכולה כדי לגרום לזה לקרות. היה ברור לי שזה הדבר הנכון לעשות. זה אכן היה הדבר הכי נכון לעשות ובימים אלו דברים מתגבשים ולובשים צורה מוחשית יותר, אבל ברגע אחד הבנתי שאני מונעת בכל הכח מתוך אגו ופחות מתוך חיבור אמיתי למטרה. אז נכון, כנראה שהתוצאה תהיה זהה ולא משנה מאיזה מקום אני מופעלת, אבל הרגשתי שזה לא נכון עבורי לעשות את הדברים במטרה להוכיח לאדם אחד, שאני יכולה. המטרה היא נעלה יותר. הרבה יותר.

הייתי מבולבלת ואז שפכתי בלי לחשוב, את כל מה שעלה לי, לכאן. זרקתי הכל כי ידעתי שאני זקוקה למראה, שאני חייבת להסתכל על עצמי ולהבין איך אפשר לנטרל את האגו שלי. למחרת, אחרי שהוצאתי הכל ואמרתי את הדברים בקול רם ובלי לסנן, קיבלתי טלפון מ"יוצאים לחיים", שהזמינו אותי למפגש שלהם, בבית קפה בתל אביב ואז ידעתי שזו ההזדמנות שלי לנטרל את האגו לחלוטין. ידעתי שזה מה שקורה כאשר מזמנים לחיים כלים להתמודדות אמיתית, זה קרה כל כך מהר וממקור לא צפוי שזה הפתיע אותי ושימח, על ההזדמנות לעשות את השינוי.

פגשתי אותם. אנשים יקרים. מאוד יקרים! נגעתי בהם, הסתכלתי להם בעיניים, הקשבתי, שאלתי, הזדהתי ובעיקר הבנתי שזה המקום שלי. הם נגעו בי כמו שמזמן לא נגעו בי, הרגשתי שאני יכולה לעשות הכל בשבילם (כן, בשבילם ולא בשבילו). אני יודעת שמהמפגש הזה יצמח משהו חדש, אחר, שזה לא נגמר שם, שזה רק התחיל. מתחילה את המסע הפרטי שלי ביחד איתם וזה ממלא אותי, מרגש אותי, מוציא ממני את הדברים הכי טובים, אני לא מצליחה אפילו לתאר את זה במילים.

כשסיפרתי לאוהדי הוא אמר: "עכשיו את מבינה למה אני 'מתאבד' בשבילם?" בטח שהבנתי, ובאותה השניה קלטתי שגם אני מוכנה 'להתאבד' בשבילם ללא היסוס, ושמחה על ההזדמנות שיש לי, לעשות את זה.

היום, כשאני יוצאת לרגע מתוך הסיפור הזה ומסתכלת על הכל מלמעלה, במבט רחב, אני מבינה שעברתי שיעור חשוב שהוא לא ללמוד לשלוט באגו שלי, אלא שהשלבים שעברתי בדרך היו הנכונים ביותר. כי אם האגו לא היה שם, לא היה בי את הדחף לעשות את מה שעשיתי, ואם אוהדי לא היה שם, לא הייתי מגיעה אליהם בכלל, והתהליך שעברתי בשבוע האחרון היה מדהים ונכון ואמיתי ואני שמחה שהגעתי עד הלום.

ביום ראשון 20/7 מתקיים מופע התרמה מיוחד למען "יוצאים לחיים", אני גאה להיות חלק פעיל מקידום ההפקה הזו ומתרגשת בטירוף לקראת האירוע ובכלל לקראת יציאה הפרטית שלי לחיים ביחד איתם.

(במהלך השבוע הקרוב אני בטח עוד אזכיר אותם פה שוב. למי שמעוניין להגיע, לתרום, להתנדב, לדעת יותר על הקבוצה המדהימה הזו ובכלל. אני כאן ואשמח).

שבוע משובח!