חזרה לנענע חזרה לבלוג ישראבלוג
8/2008
רוצה לבוא לארץ?

 

אז התאהבתי בגבר זר, שלא גר בארץ , שלא היה פה מעולם. הוא מנהל את חייו אי שם בהודו הרחוקה. התאהבנו. עכשיו הוא רוצה לבוא לארץ, ולו בשביל שיחד נבחן את הזוגיות הזאת, האהבה הזו, ניתן לה קצת יותר זמן לחיות כדי להבין אם זה נכון לנו. אם אנחנו רוצים. ואם כן, אז איפה נתמקם על הגלובוס. החלטות גדולות וחשובות, ממתינות לתשובות. הלוואי ויכולנו לקבל את ההחלטות האלו עכשיו, היום, עוד מעט. הלוואי והיינו יכולים להתקדם בחיים שאנחנו בוחרים, בקצב שלנו ולא בקצב שמדינת ישראל מחליטה להכתיב לנו.

 

כן, הוא רוצה לבוא ובהקדם, מבחינתו כבר בספטמבר להיות כאן איתי, אבל... מסתבר שזה לא כל כך פשוט להגיע למדינתנו הקטנטונת (כל כך קטנה ביחס להודו הענקית). אז בשביל שהאיש שאני אוהבת, יקבל ויזת תייר (מקסימום שלושה חודשים כי הם לא נותנים יותר בהתחלה), אנחנו צריכים לעבור את שבעת מדורי הגיהנום. זה מתחיל מזה שכדי לקבל את הוויזה הזו, אני צריכה "לבקש" אותו, שתהיה לו כתובת בארץ ומישהו שיהיה אחראי עליו. חשבתי, מה הבעיה? אני אשלח מכתב לשגרירות, הוא יגיש בקשה לוויזה ונגמר הסיפור. אז זהו, שלא.

 

משרד הפנים מקשה על תיירים מחו"ל לקבל ויזה לארץ. מאוד מקשים. דבר ראשון הוא צריך לשלוח אליי צילום של הדרכון שלו (של כל הדרכון שלו, כולל הדפים הריקים בדרכון) + תמונה עדכנית. אני צריכה לגשת למשרד הפנים עם מה שהוא שלח וגם:

* הצהרה שאני בת זוג שלו ושאנחנו מכירים

* פירוט שיחות שלנו (כדי לוודא שאנחנו מכירים באמת)

* תמונות שלנו יחד (כן, אנחנו מכירים)

* הצהרה של מישהו מהמשפחה שלי או מהחברים שלי, שיודעים שאנחנו ביחד ומכירים

* אישור שלי שהוא לא יעבוד פה

* אישור שלי שאני אחראית שהוא ייצא מהארץ עם תום הוויזה שלו

* וכמובן, הצהרה שאני אחראית עליו וכל דבר שהוא עושה בארץ, יכולים לפנות אליי (ספונסרית שלו)

* ואיך אפשר בלי כסף - 75 ש"ח

 

ואם כל זה לא מספיק, אני גם צריכה לעבור שני ראיונות ואולי בסוף כל התהליך אקבל אישור חוקי. ואז.. אני אמורה לשלוח אליו את האישור בדואר אקספרס (נאמר DHL) עם כל החותמות והאישורים של משרד הפנים. הוא צריך לגשת עם זה לשגרירות ישראל בהודו ולהגיש בקשה לוויזה. אם יאשרו לו את זה, יש סיכוי שנפגש מתישהו בקרוב.

 

כן כן, כל זה בשביל לקבל ויזת תייר של שלושה חודשים, שאני, בשביל לנסוע להודו, פשוט ניגשתי למשרד הנסיעות, מילאתי טופס, שלחתי את הדרכון ותוך כמה ימים קיבלתי ויזה. הגיוני. אז למה כדי להכנס לארץ דברים לא נעשים בהגיון? למה להקשות? זה לא תהליך של חתונה, או גיור, או מישהו שבא לעבוד פה ולגור באופן קבוע, עוד לא הגענו לשלב הזה (ואני לא רוצה לחשוב מה יידרשו מאיתנו אם נגיע..). הוא בסה"כ רוצה לבוא לפה לכמה שבועות, לבדוק, להרגיש, להחליט, זה הכל.

 

אני רק מקווה להיות מספיק חזקה כדי להצליח להביא אותו אליי. תחזיקו אצבעות.



נכתב על ידי מיקה, 28/8/2008 23:57, בקטגוריות אוףף, יעקב
8 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות     0 הפניות לכאן     לינק ישיר לקטע
תגובה אחרונה של: מיקה



אפשרויות

לעריכה
בר קבועים
הוספה לקבועים
כניסה לבלוג המלא
שליחת המלצה לחברים
בחזרה לישרא-בלוג

הפרטים היבשים

39 שנים בגילגול הזה

עיניים: חומות שמדברות
שיער: תלתלים ארוכים
גוון עור: מוקה-מיקה
גובה: 176 ס"מ
חיוך: רחב
תמונה

כי חלומות מתגשמים

להתאהב
להחליף דירה
להתחבר ליוגה
לקבל אוטו חדש
נודיסטית ליום אחד
לעבור טיפולי ליזר
הכל על הגיטרה
סקס עם אשה
לכתוב ספר

סיפור בהמשכים

הפרק הראשון
הפרק השני - גאיה
הפרק השלישי - עומר

הטבעות שלי

« אינטימיות לָעולם » ±
« הילדים של גאיה » ±
« משהו קטן וטוב » ±



הימים שעברו. המילים שכבר נכתבו:


RSS
רוצה לקבל הודעה בכל פעם שהבלוג יתעדכן?

כן. רוצה מנוי
לא תודה
שלח

חפש בבלוג:
חפש



© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למיקה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מיקה ועליה בלבד