| 1/2007
ציון לשבח
ביקרנו היום במסעדה לכבוד ה 60 של חמתי.
היה סביר מינוס וכשערכנו שאלון קצת בין בני המשפחה...
שוב נוכחתי שאנשים מדרגים בצורה שגוייה.
אדגים.
הציון שנתן א' למקום היה 6.75 (מתוך 10) שהיה מבחינתו ממש לא משהו.
אך כשהפנתי את תשומת ליבו וביקשתי לתת ציון מ1 עד 5.
נתן 2 (רצה לתת וקצת, אבל לפי החוקים שלי, אין דבר כזה, ספרור שלם בלבד).
עכשיו שימו לב.
1 זה 0
ו5 זה 100.
עד פה ברור.
מה שעושה את:
2 - 25
3 - 50
4 - 75
אז בעצם הוא התכוון לתת 2.5 ונתן 6.75 - יותר מ 5 נקודות יותר.
אנשים,
כשאתם נותנים ניקוד...
תעשו לי טובה - תבדקו את שיטת ה 1-5 לפני שאתם סתם מוכרים את עצמכם בזול.
כי לא תתנו ציון 14, לא ?
| |
נשיא על הכוונת
מי זה לעזאזל שמנו ?
חבצלת אהובתי רשמה פוסט מדהים.
כזה שבסופו היא מפתיעה בכיוון חדש.
קצת כמו הדודה.
אבל באמת, מי זה "שמנו", את קצב כמובן.
אני חושב שצריכה להיות הצבעה.
לא בכנסת.
הצבעה הצבעה.
אני למשל רציתי את פרס, כן.
גם בסיבוב הקודם.
זה אדם שמתאים להיות נשיא.
גם מכובד, גם רוצה שלום וגם יצוגי.
אבל לא, אותי לא שאלו.
שאלו את ה120 המטומטמים שלא טורחים להגיע לעבודה.
כלומר לישיבות, שזה לטעמי חלק מהעבודה.
מי זה הטמבל הזה ?
מאיפה שלפו אותו ?
תעשו לי טובה.
תנו לשמעון לנשאות
| |
שביתה - אחים - שביתה
שביתה,
ככה סתם, כאילו כלום.
ומה איתנו, אלו שעובדים, לנו לא מגיעה איזו מנוחה.
אין מנוחה ליגע ?
איפה פרץ שצריכים אותו,
הלך להיות מצביא.
אבל גם אם היה משבית, אני בסקטור הפרטי.
זאת אומרת שאני לא עבד ציבורי, אני שפחה פרטית.
שפחה עייפה.
| |
קטע המרדף ממחוז 13
בזכות חבצלת אשר לא ראתה כנראה את הקטע.
ובזכות העובדה שהלינק לא יוצא טוב בתגובות.
החלטתי לכבד אתכם פה.
| |
ניר חולה
ניר חולה,
זה התחיל בחולי הזה שכולם מדברים עליו ואז כשנראה שזה מפסיק.
זה פשוט הלך והתגבר.
היום אהובתי היתה שרועה לה במיטה.
משתעלת את ריאותיה לתוך ניירות הטישיו שמעטרים את מיטתנו בלבן, צהוב וורוד.
הימור שלי שזה יעבור לה תוך יום יומיים.
יעבור לה אלי.
| |
אריק ברמן
שמעתי את האלבום הראשון של האריק.
הפתיחה מוצלחת מאד וצוברת תאוצה חזקה בגלגלצים.
גם בין ה"לא להיטים" יש חן.
לקראת סוף האלבום התחלתי לאבד את הקשר.
מה עובר על כל גל השלומה ארציות הזאתי.
גם קרן, גם איה ועכשיו גם אריק.
שלושתם מצליחים בלהיטים כאלו ואחרים כאשר
הטקסטים, כן הטקסטים, הם פשוט נוראיים, לפרקים.
כמה אפשר עם התאורים חסרי המעוף.
זה כל כך ברור שהשירים המצליחים הם אלו בהם יש טיפה יותר כנות
מעט סאקרזם, מעט הומור...
משהו שירים את ה"הלכתי לקיוסק וביקשתי לחם אז המוכר אמר שאין -
אז שאלתי אם הוא בטוח, והוא אמר שכן,
אז נסעתי לי לסופר, שם תמיד יש, אבל ביוקר"
איפה מוהר שצריך אותו ?
כי גם לשלמה ארציות יש גבול.
לא ?
| |
עיקביות
עיקביות זה לא משהו שאני חזק בו.
אני טוב בשליחים ובריצות קצרות.
אני זוכר איזה מרוץ שליחים גורלי בכיתה ו’.
מרוץ שליחים מורכב מארבע חלקים :
בראשון עומד מספר 2
בשני מספר 3
בשלישי מספר 4
וברביעי מספר 1 - המהיר ביותר.
אני עומד מול יגאל שוסטר על קו השליחים האחרון, יעני דה בסט, וזהו.
פה פחות או יותר נגמר לי הזכרון, יש איזה נצנוץ זכרון של ניצחון, אבל יכול מאד להיות שזה הנצחון שלו.
אם נחזור חזרה, אז כן, אני טוב בקצרים.
לראיה נוספת עשרות אם לא מאות הפרוייקטים שהתחלתי ועברתי לאחרים באמצע.
זה לא שזנחתי ולא שהפסקתי, פשוט ככה סתם, היה משהו אחר שתפס אותי.
עשרות שירים לא גמורים, רק פזמונים, רק בתים, רק סופים.
רק לא שלמים.
powered by performancing firefox
| |
מתמכר - לאט אבל בטוח
לא, זה לא לשיר שלנו,
וממש שלא לתוכנית הלילה של שליין.
בתקופה כל כך יבשה,
שכל הסדרות האהובות בחופש :
LOST - בחופש ארווווווך מאד
GREY - בנופש
HOW I MET - בהפסקונת
WEEDS - מחכים לעונה חדשה בקוצר רוח.
זה התחיל מהדודה - שכותבת מדהים ונותנת הצצה אמיתית לנפשה (המיוסרת?).
ועובר לאלטרמן - שכותב על מוזיקה שאפילו אני לא מכיר.
לחתולה - שמסקרנת
ולחבצלת - שעוד יותר מסקרנת.
מתמכר
לאט
אבל מתמכר
| |
שנה חדשה
שנה חדשה.
אם לא היו מזכירים לי, לא הייתי שם לב.
כמו תמיד, השנה החדשה, מבשרת על הקרבה ליומולדת (ב6)
זמן מבאס.
לא כי גדלתי, לא כי זקנתי.
כי עברה עוד שנה בה לא עשיתי את המקסימום מהחיים.
ישנתי בעמידה, נתתי לחיים להכתיב לי את היום.
מנומנמים, אנו עוברים יום ועוד יום.
מתעורר לפרקים ושוקע בתרדמת.
מיי ניו ייר רסולושן יסססססססססס.......
לחתור יום יום לשינוי.
כבר עבר יום שפספסתי.
ואתם ?
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
