לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Stories Of Love



Avatarכינוי: 

גיל: 30

MSN: 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2008    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
242526272829 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

2/2008

פרק 2


מהפרק הקודם:

כשיונה סיימה לדבר כולנו התנפלנו על הכיבוד שהיה בצד ושמעתי את אפרת המחנכת שלי קוראת לילד מכיתה ז', ואז כבר שמעתי את השם שלו.... אור שחר.

פרק 2

"יו אני ממש מתרגשת! שנה הבאה אנחנו עולים לחטיבה סוף סוף!" אמרה לי הדס בשמחה, הדס הייתה חברה טובה שלי מהקיבוץ, תמיד היינו ביחד ועשינו הכול ביחד, היה לה עור שחום ושיער שחור פחם ארוך.

"נכון! ילדים חדשים! בנים חדשים!" הדגשתי את הבנים, אני מאוד אהבתי בנים ותמיד רציתי חבר, אבל אף אחד לא באמת התאים לי מהשכבה שלנו, חוץ מילד אחד שכולם אמרו שאנחנו מתאימים, ואני גם די חיבבתי אותו, קראו לו עומר, הוא ידיד ממש טוב שלי, גבוה עם שיער שחור, אני ידעתי שהוא לא אוהב אותי, אבל אף פעם לא הצלחתי להפסיק לחבב אותי, ותמיד פחדתי שזה יהרוס את הידידות הטובה שהייתה בנינו.

"לי ממש לא אכפת מבנים חדשים, את הרי יודעת את מי אני אוהבת" חייכה עליי הדס וקרצה לי. כן, את האמת ידעתי את מי היא אוהבת, מי עם לא את דניאל אלוני, הוא באמת היה יפה, אבל אני אף פעם לא ממש חיבבתי אותו.

"אמרת לו מה את מרגישה עליו?" שאלתי את הדס שהייתה עסוקה במחשבות עליו.

"בערך.... את הרי יודעת שיש לו חברה! נורית הזאת... היא הייתה חברה כבר של חצי מהשכבה!" אמרה הדס בכעסה ושילבה את ידיה. נורית הייתה ילדה מאוד מקובלת בשכבה שלי, היא הייתה בלונדינית גבוהה, והרי כולנו יודעים שלבנים יש אובססיה מטורפת לבלונדיניות, את האמת אף פעם לא הבנתי מה הם מוצאים בהן, בסה"כ ילדות רגילות עם צבע שיער בלונדיני, אבל מה שכן היה שונה בהן, שהן היו מפגרות הרבה יותר מכול האחרות.

"מה הוא אמר לך?" שאלתי בחיוך.

"שהוא גם מחבב אותי, אבל הוא לא יודע איך להיפרד מנורית ואם בכלל להיפרד ממנה, זה ממש מעצבן אותי! למה הוא נשאר איתה בגלל שהיא מקובלת?!" רטנה הדס. אני בכלל לא הבנתי מה היא מוצאת בו.

"זה לא שהוא לא מקובל" גיחכתי.

"נו, אז מה איתך? אין מישהו חדש באופק?" הדס קרצה לי וצחקה.

"לא ממש..." נאנחתי.

"מה עם עומר?"

"את הרי יודעת שהוא לא בעניין שלי, אין לי בכלל למה לנסות"

"ומה עם זה בכיתה ז'? ראיתי איך לא הפסקת להסתכל עליו לפני כמה ימים כשהיינו בסיור!"

"כן... הוא באמת משהו מיוחד..." אמרתי במבוכה "אבל גם בטח הוא לא בעניין שלי"

"מאיפה לך? ודרך אגב, איך קוראים לו בכלל?"

"אור שחר"

חודש אחרי:

"נו אז אתה נותן לי את המסן שלו?" הקלדתי ליואב, ילד מהקיבוץ שלי.

"למה את צריכה אותו?" הוא הקליד בחזרה.

"פשוט תביא לי את המסן של אור!" הקלדתי בעצבנות, יואב הכיר את אור הוא שיחק איתו באותה הקבוצה.

"אוקיי, אוקיי" הוא הקליד ושלח לי את הכתובת של אור, הוספתי אותו ולאחר כמה דקות הוא התחבר....

 

תגיבו 3>

נכתב על ידי , 4/2/2008 22:24  
11 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אנונימית ב-28/4/2008 21:29



7,236

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להכותבת3> אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על הכותבת3> ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)