פרק 4
"חמודה, בעוד חודש אנחנו טסות לאנגליה לטיול הבת מצווה שלך" אמא התיישבה ליידי בחיוך.
"באמת?!" שמחתי כל כך, בחיים שלי לא טסתי.
אמא הנהנה בראשה ואני קפצתי עלייה בחיבוקים ונשיקות.
"אני לא מאמינה! סופסוף אני אטוס בפעם הראשונה!"
למחרת בבית ספר:
"רוני! אתמול אמא שלי הודיעה לי שבעוד חודש אני טסה לאנגליה!!" אמרתי לרוני בשמחה כשנכנסתי לכיתה.
"איזה כיף לך!!!" היא חיבקה אותי.
"אני כל כך מאושרת!" חייכתי חיוך ענקי.
"מה השמחה הגדולה?" הדס הצטרפה עלינו.
"בעוד חודש אני טסה לאנגליה!!" קפצתי גם עלייה בחיבוקים.
"איזה כיף לך!" היא חיבקה אותי חזרה. "זה אומר שאת לא תהיי בבת מצווה של נוי?"
"אני אהיה! ההורים שלי יאספו אותי ומשם ניסע לשדה התעופה" חייכתי.
"אני כל כך מקנאה בך! גם אני רוצה לטוס!" צחקה הדס.
"ואני גם הפסיד כמה חזרות להצגת סיום, אבל למי אכפת!" קפצתי מרוב אושר.
חודש אחריי:
"היום אני טסה!" קפצתי בשמחה בכול רחבי הכיתה.
"יו! שלא תשכחי לקנות לי מתנה!" צחקה רוני.
"ברור!!!" צעקתי וחיבקתי אותה.
בבת מצווה של נוי:
"מאיה! אבא שלי קנה לי פלאפון!!" הדס באה עליי בשמחה.
"איזה כיף לך!!" חייכתי "היום אני טסה!"
"יא! תהני!" היא חיבקה אותי.
"אתם מוזמנים לבוא לדיסקו!" נוי הזמינה את כול הילדים מהשיכבה לתוך הדיסקו, ישבתי שם קצת לא רציתי לרקוד עד שקיבלתי פלאפון מאמא שלי שהם עוד חמש דקות מגיעים, נפרדתי מכולם והלכתי עד לשער של הקיבוץ, אמא שלי כבר חיכתה שם נכנסתי לתוך המכונית ונסענו לשדה התעופה.
במטוס:
"נוסעים יקרים, נא חגרו חגורות בטיחות, אנחנו נוחתים" שמעתי מהרמקול, ישרתי חגרתי חגורה וחיכיתי שננחת כבר.
כעבור רבע שעה נחתנו בשדה תעופה ואני ואמא שלי חיכינו למזוודות, אחרי חצי שעה שעמדנו שם הן הגיעו, לקחנו אותן והעמסנו אותן על עגלה כזאת והתחלנו ללכת לכיוון היציאה.
"איך אנחנו מגיעים ללונדון?" שאלתי את אמא.
"מחכה לנו פה נהג" חייכה והצביעה לכיוון הנהג שהחזיק שלט עם השם של אמא שלי, חני.
יצאנו משדה התעופה ונכנסו לתוך המכונית, והתחלנו לנסוע לכיוון לונדון, לא האמנתי שאני באנגליה...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
