לפני הביקורת,

למרות שלא שאלתם, רציתי להודיע שהגעתי להחלטה לגבי בלוגי עיצובים וחבריהם.

אני לא אתעלם מהם לגמרי, אבל אני לא אכתוב ביקורת באורך מלא לכל אחד - כי מה לעשות, אין לי כ"כ הרבה לכתוב על בלוג עיצובים.

ובכל זאת, בגלל שאני חושבת שכן יש לי מה לתרום לבלוגים מהסוג הזה, אני אעשה כל כמה זמן פוסט שירכז את בלוגי העיצובים (והבלוגים האחרים בסגנון) ואכתוב כמה שורות על כל אחד - רק הדברים המיוחדים שראיתי/דברים שאני ממליצה לתקן.

וזהו. (:

ועכשיו לביקורת, שכבר הרבה זמן רציתי לעשות אותה

קישור לבלוג

(אני אתחיל בזה שאני הולכת לכתוב בלשון נקבה - כי זה מה שכתוב בפרטים, למרות שכל הבלוג כתוב בלשון זכר)

מבט ראשוני: נקי, ונראה רציני מאוד.משהו ברפרוף על הפוסטים הקצרים האלו, והתמונות המיוחדות שאת מצרפת אליהם מידי פעם ממש מושך את העין.

5/5

פרטים אישיים:

שם הבלוג: צ'ארלי קצת פחות - לא הבנתי, אבל זה מה שאהבתי לגבי השם הזה. נראה מסקרן.

תיאור: כמה אינסופי אפשר כבר להרגיש?

כינוי: pyro.  - אין לי מושג למה, אבל הציק לי שהכינוי לא בעברית, זה לא שאני אוריד על זה נקודות או משהו, אבל זה פשוט נראה לי היה מתאים יותר לאופי הכללי.

ועוד פרט קטנוני ולגמרי לא חשוב, אם כבר הוספת נקודה לכינוי, תוסיפי גם בשם הבלוג.

10/10

עיצוב: כמו שאמרתי במבט ראשוני, (בסוף אני אוריד את אחת מהקטגוריות האלו, אני סתם חוזרת על עצמי) גם הבלוג הזה אחד הוא אחד מהבלוגים האלו שמשדרים בעזרת עיצוב פשוט מאוד ונקי שמה שחשוב הוא התוכן, והתוכן בלבד.

תמונת הכותרת מעניינת. רק בבקשה תבהירי קצת את צבע הרקע של הרשימות, ממש קשה לראות מה כתוב בהן.

אני לא יודעת למה, תמיד מציק לי כשאין רקע. זה מכניס את הבלוג למסגרת (אוי נו. רק עכשיו קלטתי מה כתבתי כאן. בסופו של דבר אני מעודדת בלוגים להכנס למסגרת?). זה עושה לו משהו טוב - מבחינה ויזואלית (ושוב, לדעתי.)

13/15

רשימות:

"לפעמים אני שייך לפה, אבל תמיד אני שייך לכאן". משפט יפה כשלעצמו, אבל התאכזבתי שהוא מוביל לבלוג פרטי, הייתי שמחה לקרוא אותך בעוד מקומות.

שיר קצר טיפה נדוש, אבל מקסים. ותמונה לסיום.

כבר מהרשימות הקצרצרות האלו, אפשר לקבל משהו מאופי שלך וצורת הכתיבה שלך. הן מוסיפות לבלוג אבל לא מושכות את תשומת הלב מהפוסטים.

25/25

תוכן: וואו. מאיפה להתחיל בכלל?

הפוסטים שלך שבו אותי, אבל באמת. קראתי כמה חודשים אחורה - זה כאילו בלוג אישי רגיל של מישהו, שמסופר ע"י מכתבים, עם דמויות ומקומות קבועים ומספר קבוע - אבל צורת הכתיבה שלך כ"כ מיוחדת וציורית, והתיאורים כ"כ מפתיעים ויוצאי דופן, שמתקבלת תוצאה סוריאליסטית כמעט - וזה מקסים.

לקח לי זמן להתרגל לכתיבה שלך. את משתמשת המון ב"ו-" ו-"אז" במקום פסיקים, ולמרות שבהתחלה זה נראה לי כמו איזו טעות, הבנתי שזה משיג בדיוק את התוצאה שכנראה ניסית להשיג - כי מצאתי את עצמי קוראת פוסט שלם בנשימה עצורה.

יש משהו מסתורי בבלוג הזה. לא ברור אם את מדברת על עצמך, על דמות פיקטיבית לחלוטין או על עצמך דרך עיניים אחרות - אבל מה שבטוח, את מצליחה להכניס את הקורא לתוך העולם הזה שיצרת, ולגרום לו להזדהות עם העצב, הבדידות, האהבה והקסם הזה שבפוסטים שלך.

עוד דבר שהרשים אותי זה השפה הפשוטה. כל מילה לכשעצמה היא לגמרי מהיומיום, את לא מנסה להתנשא עם אוצר מילים גבוה שנראה ברוב המקרים מאולץ לחלוטין. בדרך שאת מחברת את המילים הפשוטות האלו את יוצרת עולם, אווירה ודמויות, ומתארת סיטואציות ורגשות בצורה כ"כ שונה ומיוחדת כזו- שגם אחרי שקראתי פעמיים אני עדיין שואלת את עצמי אם הבנתי למה התכוונת - או שרק הבנתי מה שרציתי להבין.

45/45

סה"כ: 98 - מצויין זו לא מילה.

שתי נקודות מסכנות על העיצוב - קטן עלייך.

איך אני שמחה שהזמנת ביקורת וגרמת לי להכנס לבלוג שלך ולקרוא כמות נכבדת של פוסטים (את רק הולכת ומשתפרת, ד"א)

אני בטוח אחזור לבקר.

מצפה לתגובות על הביקורת, ובעיקר ממך, בעלת הבלוג (:

ועד לביקורת הבאה (שכנראה תהיה בקרוב כי יש לי המון חשק לכתוב ביקורות לאחרונה)

אפשר להזמין ביקורת כמובן.