ל ל א נ ש י מ ה

מקווה להשאר כאן,

אחרי מי-יודע-כמה בלוגים שכבר נכתבו

היה יום ארוך,

יום מתיש בלא לעשות כלום.

התריסים למטה,כל יום,כל היום.

חוזרת מחר לשגרה,

לסגור שבת.

הסכין איתי,

קשה לי לעזוב אותה לבד :-/

כמה קשה להגיד אבל היא היחידה שנותנת לי ביטחון כרגע..

ומקווה שיעבור על כוחותינו לילה שקט ורגוע.

ובא לי לכתוב כאן איזה קטע שהולך איתי בימים האחרונים.

"חופים הם לפעמים /מילים: נתן יונתן

חופים הם לפעמים געגועים לנחל.
ראיתי פעם חוף שנחל עזבו
עם לב שבור של חול ואבן.
והאדם, והאדם
הוא לפעמים גם כן יכול להישאר
נטוש ובלי כוחות
ממש כמו חוף.

גם הצדפים
כמו חופים, כמו הרוח
גם הצדפים הם לפעמים געגועים
לבית שתמיד אהבנו
אשר היה ורק הים
שר לבדו שם את שיריו
כך בין צדפי לבו של האדם
שרים לו נעוריו"