פריחה !!!
אהובתי, לאחרונה אהבתי אלייך הופכת לנואשת יותר ויותר...
הקרניים הסגולות אשר השמש שולחת בשקיעתה כלפיי הרקיע מזכירות לי את השקיעות בהן צפינו אנו יחדיו,מחובקים...
כל דבר, פעוט משמעות ככל שיהיה, בעולם הארור הזה, מזכיר לי אותך: כל שיר מזכיר לי את צליל קולך המתוק כל כך. קול משב הרוח מבעד לחלון חדרי מעלה בעיניי רוחי כמעט מייד את שיערך הנד לרוח הבוקר הקרירה, העצובה במעט, אך האצילית מאוד. בכל פעם שאני רואה זוג המאושר בשלו אני חושב על הזמן שהיית קרובה אליי כל כך, גוף אל גוף, לחי אל לחי, דמעה אל דמעה...
דעי לך, שאני מקלל את העובדה שלא שהיתי איתך יותר זמן כשעוד יכולתי.
אני יכול עוד לחוש את מגע שפתייך המרפרף על שפתיי שלי, המעירות אותי משינה טרופה, עמוסה עד לעייפה בסיוטים על עזיבתך בטרם עת וגופך... כן, אני יכול עוד לחוש בגופך צמוד לשלי ואני מתמלא בתשוקה מחודשת, אדירה מכל תשוקה שאי פעם ידעתי, או לא ידעתי...
אמש צפיתי בגליי הים שסער במיוחד וכל שיכולתי לחשוב עליו נוכח המראה העצמתי הזה הוא מבטך המכשף ועיניך הקוסמות לי כל כך. וכשאני נזכר בך דומעת מכאב, יקרתי, ליבי נשבר לו לאלפי רסיסים וכל חלקיקיו הקטנטנים מתפזרים ברוח, כדבר כה חסר חשיבות, כמו חול, כמו אבק...
ובסוף כל יום, כשאני צופה מרותק בכוכבים, בירח ובעננים השחורים ויכול עוד להריח את הלילה הסגול, אני זוכר על בשרי שלי את הלילות ההם, כל כך לא נשכחים וכנראה שגם לא ישכחו, שאני חי אותם מידי יום ויומו – לכל אורך היום ובכל נשימה.
דעי לך, שגם הבנתי שיופייך מכאיב לי. הביני, לפעמים כאשר ישנו פרח יפה כל כך, אין הלב מסוגל לשאת מראה טהור זה, תמים כל כך, לאחר שהוא עצמו כבר טונף כליל וישנה התנגשות בין אופי הלב לאופי המראה ועצם ההתנגשות היא היא אשר גורמת לכאב העז מנשוא הזה.
ועוד דבר - געגועיי אלייך מכילים את כל יומי וכל קיומי. כל דבר אשר אני עוסק בו או חושב עליו,תמיד יתחלף לרגעים מספר במחשבות עלייך והדבר מעציב אותי מאוד, כי את רחוקה ובלתי נגישה כל כך והמחשבות ישארו אך ורק מחשבות ללא שום אפשרות למימוש. כל רגע שאני לא איתך לוקח לי עוד קצת מכוחי להמשיך הלאה, להמשיך ולשרוד...בכל רגע שאני נוכח מחדש שלעולם לא ניפגש שוב ולעולם לא נתאחד לעד...
אני יודע שכל אשר אכתוב לך, אהובתי, לא יהיה מספיק ולא ימצה עצמו עד תום, לא ימצה בקצת אפילו את רגשותיי הכנים ביותר ולכן אסיים במשפט העתיק בעולם, שכבר החריב ממלכות והוליד תקוות...
אני אוהב אותך.
שלך – לנצח וגם אחריו –
סתיו
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
יאסון