אני, בכלל מסיפור אחר...

הגשם שוטף אותך. הגשם גם שוטף אותי. ואת כל לובשי השחורים באיזור.

הכומר ממלמל תפילה ואני מסתכל על העיניים העצומות שלך.

את נראית כל-כך שלווה. עצובה אבל שלווה.

אני חוזר אחורה בזמן.

מחפש את הקשר, הטעות, שסגרה לך את הלב.

שסתמה לך את העורקים הראשיים.

והרגה אותנו.

"בוא אבא."

אני הולך אחרייך.

אנחנו עוברים מעל הגגות של בית הקברות.

מעל המטריות והכובעים והראשים השחורים. הפנים הסמוקות והבוכיות מראות לנו כמה את חשובה להם.

לכולם.

אני יורד חזרה לקרקע.

אני חוזר לגוף שלי.

"Are you fine my love?"

אימא שלך אומרת במבטא הבריטי שלה.

"Yes dear. I'm fine."

אני עונה ומנגב את הלחיים היבשות שלי.

כשהם שמים את גוש העפר הראשון אני נשבר.

וצעקה אחת מהדהדת בכל בית הקברות.

"אנננננננננג'ייייייייי"