זוגיות, סקס ומה שבינהם

האם נכון המשפט שאומרים לנו בשעת נחמה, כל מה שקורה קורה לטובה.

האם אכן כל דבר קורה לטובה? והאם לכל דבר יש סיבה אמיתית מדוע קרה? סיבה שתגרום לנו להבין בדיעבד מדוע קרה מקרה זה או אחר?

אני בחורה צעירה בשנות ה-20 לחיי, רווקה, עוד גרה אצל ההורים. זה עתה התחלתי עבודה חדשה ומסודרת שתיישר את חיי הנעים בזיגזג מאז הפרידה מהאקס , לאחר שלוש שנים של קשר.

אנחנו פרודים קרוב לשלושה חודשים, אני לבד בנפרד והוא כבר בזוג יחד עם בחורה חדשה.

ואז באות החברות ומנחמות אותך כי כל זה קרה לטובה, ואת תמצאי בחור אחר "טוב פי אלף ממנו", "יש הרבה דגים בים, את עוד תראי". ואיפה הם כל הבחורים האיכותיים? היכן הם מסתתרים?

אני שואלת, "לאט, לאט את תמצאי, אולי בעבודה חדשה"  אז אולי.

לאחר הפרידה ניסיתי להיפטר מההרגל המגונה שהוא השילוב של בן זוגך בכל פעולה בסיסית ויומיומית.

פתאום את ישנה לבד במיטה שהייתה משותפת, מכינה ארוחת בוקר זוגית ליחיד, צופה בטלוויזיה ומתחככת בכרית, מתחילה לחייג את המספר שלו בשעה הקבועה שלכם בבוקר, ואז מוחקת את שורת המספרים שפעם אמרה כל כך הרבה והיום לא אומרת דבר, ומחייגת לחברה התורנית.  

הוא תמיד נכח שמה, בכל יקיצה, בכל כעס, בכל שמחה, בכל דמעה שירדה, ופתאום הוא כבר לא, השאיר אחריו חלל.  אז התרגלתי לעשות את הדברים לבד, ואפילו דברים שלא עשיתי בכלל-

התחלתי לנהוג למקומות רחוקים, שיפרתי את מיומנויות הריצה שלי, ואפילו למדתי לענג את עצמי מינית. אז אמנם כל דבר לטובה?

אני לא פנויה רגשית.

יש בי געגוע ואפילו געגוע גדול, והשאלה שעולה לי היא האם זה אליו? או אולי רק לנוכחות של בן אדם שאוהב אותך? האם זה כל אדם באשר הוא אדם או הוא ספציפית?

אז אני לא פנויה רגשית יאמרו ויש יאמרו גם ביקורתית, ועדיין מאד קשה למצוא בחורים היום.

ומי מעוניין בכלל להיכנס למערכת יחסים אינטנסיבית לאחר פרידה? ומהי האופציה השנייה שלנו, סטוצים וסקס? תמיד תהיתי האם נשים יכולות לנהל מערכת יחסים שמושתת על סקס ועינוג מיני בלבד ללא כל רגשות לגבר. בכל חבורה יש אחת לפחות שתגיד שכן, ואני מעולם כנראה לא אדע האם אפשר להאמין לה או לא. אני אוהבת סקס. ועדיין אני יודעת שבקרבה האינטימית הזו בין בחור לבחורה, מתפתח אצלי רגש,ובמידה ולא ואז גם יורד החשק לקיים מין עם אותו בחור.

יוצאים לבר בתל אביב, לבושים במלוא הדרנו, מגונדרים ומגונדרות למשעי, כולם נראים טוב תחת האור העמום. אני ועוד שתי חברות יושבות על הבר, אחת מציתה סיגריה, אחת בוחנת את השטח, ואני מזמינה עוד צ'ייסר מהברמן. כבר הבחנתי בכמה בחורים נאים, וזה נראה לי מעט מגוחך כל המשחק ברים הזה, מי הסתכל על מי, מי קרץ למי, מי שלח לשני מבט חודר ומי לבסוף מזמין אותך למשקה. אני נותנת לחברות שלי לשחק, יש כאלו שפשוט אוהבות את זה, או שפשוט משחקות לפי הכללים, אני שחקנית חדשה.

עוברות מספר דקות, מגיע בחור גבוה וצנום לשאול את חברתי האם אנו מעוניינות להצטרף לשולחן שלהם, מצביע של שולחן פינתי בו יושבים עוד שלושה בחורים. היא מסתכלת עלינו במבט מהסס ועונה בנימוס לא תודה. כמה ניסיונות כושלים של אותו בחור והוא הולך. השתייה כבר רשומה על החשבון שלו. ממשיכים במשחק, הפעם הברמן ניגש אלינו, ופונה אלינו כי השולחן ממול מזמין אותנו למשחק של סנוקר, ישנה התייעצות קלה, אחד הבחורים נראה לא רע בחולצה המכופתרת. ניגשות לשלוחן הסנוקר לשחק את שני המשחקים. מפתחת שיחה קלה בין חברתי לבחור עם החולצה המכופתרת, הוא שואל אותה עם יש לה אש והיא נענית ברצון, היא מציתה לו בעצמה את הסיגריה, יש נגיעות קלות אולם שום דבר עוד לא ברור. אני בוחרת מקל, מעולם לא הייתי טובה בסנוקר, וכנראה שלולא הבחור עם החולצה המכופתרת, לא הייתי נאלצת להתמודד בסיטואציה בה אני נאבקת לתת מכות לכדור הלבן.

חברתי יוזמת מהלכים, לאחר כמה מכות כושלות הצליחה לפרוש מהמשחק ולשבת לצד הבחור כצופים מהצד. ואני ובן זוגי למשחק מנהלים תקשורת מקרטעת, שאלות בנאליות- לימודים, עבודה. אני תוהה לעצמי מה עדיף שיסתיים קודם, המשחק או השיחה שנתקעה.

ואז מציפות אותי הזיכרונות מהשיחות שלי ושלו, שלי ושל האקס. כמה פתיחות, והבנה, שיחות אל תוך הלילה, נושאי שיחה שלא נגמרים אף פעם.

ואני עומדת שם משועממת במשחק ברים מטופש, מבינה שאני לא פנויה רגשית. מבינה שאני מתגעגעת אליו ספציפית. שאני מחפשת משהו שימלא את החלל שהשאיר, ובלב מקווה שהוא זה שיבוא וימלא אותו חזרה.

חברתי מאותו הערב, הציידת של הבחור בעל החולצה המכופתרת, מציעה לי את המוצר הלוהט לאחר כל פרידה והוא ה"ריבאונד". הבחור איתו את יוצאת לאחר פרידה, מבלה בחברתו ושוכבת איתו עד שהרגשות לאקס דועכים. הוא אמור להעניק לך מין חום רגעי בחלל הגדול שהותיר אחריו האקס בין רגע.

אז אני לא מחפשת חבר, ואני לא מחפשת סטוץ,  אני מחפשת "ריבאונד".

ושוב חזרתי לנקודת המוצא- היכן מוצאים "ריבאונדים" איכותיים? האם זה יכול להיות כל אחד? דגש למכר או דגש לזר?

ועד שאדע את התשובה, אלך לישון ואחשוב שהכל לטובה.