זוגיות, סקס ומה שבינהם

מה צריכה לעשות ולאן צריכה ללכת בחורה אשר מחפשת להכיר בחור רגיל? שאלה אשר רבות תוהות, וטרם נמצאה לה תשובה.

האם הולכים ואוזלים הבחורים הנורמלים? האם כולם נתפסו אמנם על ידי בחורות אחרות? ומה נותר לרוב הנשי, להסתפק בשאריות המיעוט הגברי, להסתפק באלו שבנות אחרות כבר שללו?

מאז נכנסתי לחיי הרווקות, קיבלתי מספר הצעות לא מבוטל מבחורים שונים. לא נעניתי לרובם, ולאלו שכן זה לא נמשך מעבר לפגישה שנייה.

מדוע אני שוללת על ימין ועל שמאל, אני תוהה לעצמי כשאני יושבת לבדי בבית לאחר מקלחת טובה, וכשאני נוסעת באוטובוס בדרך לעבודה, ואפילו לפעמים בין ראיון אחד למשנהו בעבודה.

האם משהו דפוק בי כי אני מוצאת בכל אחד ואחר פגם כזה או אחר, או שבאמת מדובר בפגמים שאין להם מחילה, או לפחות הזדמנות לדייט שלישי?

לפני כשבוע יצאתי לדייט עם בחור אשר למד עמי בתיכון באותה שכבת הגיל. לא היה ברור לי מתחילה, האם זהו דייט או שמא אולי מפגש בין מכרים מהעבר שחיפשו דרך להטביע את שעמום יום חמישי?

דעתו של הבחור בעניין הייתה נחרצת, ושלי פשוט זרמה בעקבותיו. האמת שהפתעתי את עצמי לטובה, זה היה שינוי מרענן להנות עם בחור שהוא לא בן דוגי לשעבר. הוא התעקש לשלם, למרות שזה לא קל איתי (אני לרוב לא מוותרת), והיה ג'נטלמן לחלוטין.

הדייט נגמר לאחר ליטר ושליש בירה, זכרונות מצחיקים מהעבר, נשיקות ומזמוז קל באוטו.

בכוונתי הייתה לראות אותו שוב, אך מנסיבות כאלו ואחרות זה לא צלח, והסתפקנו במספר שיחות טלפון ארוכות אל תוך הלילה.

השיחות נגעו בשלל נושאים, אישיים וכלליים. סיפרתי לו על העומס בעבודה, על העובדה שאני שונאת סרטי אימה, ועל הנסיעה של ההורים לאירופה באותו שבוע. מה שגרם לו להביא יציאה הומוריסית על חיי המין שלהם- "אז אימא שלך בטח רואה את התקרה כל היום"... מצחיק.

הגבתי בציניות והבלגתי ביני לבין עצמי- יציאות טיפשיות יכולות לקרות לכל אחד.

בהמשך, נתקלתי בדיעותיו הלא ידידויות על האוכלוסייה הגאה, ובאמרות שפר לא חכמות במיוחד על הנושא. ליברלית שכמותי, ניהלנו פולמוס קל בו הפסיד, לפחות ביני ובין עצמי האם בכלל לתת לו צ'נאס לפגישה נוספת. שלשום, הזמין אותי אליו לראות סרט, קצת התמהמתי במתן תשובה, ההתלהבות ממנו אכן דעכה. לבסוף עניתי בחיוב מהוסס, ביקשתי שיבוא לאסוף אותי אליו באוטו. ואז נתקלתי במצב מביך, התברר לי כי אין לו אוטו, מה ששם אותו במצב מביך ואותי גרר בעקבותיו. ציפה שאגיע אליו ברגל, מרחק של כ-15 דקות הליכה.

סירבתי בנימוס בטענה של עייפות גדולה, וכך הסתיים לו דייט נוסף.

ובכן, אצל מי הפגמים? אצלי או אצלו?

לכולונו יש פגמים, זה ידוע לכל. במיוחד לאלו שעברו מערכות יחסים ארוכות בהן הגיעו להכרות אישית עם כל פגם ופגם של הבן הזוג.

זה לא שאני מבקשת להכיר בחור ללא פגמים, אלא אני מבקשת להכיר בחור שלאחר שאכיר את פגמיו עדיין ארצה להישאר לישון איתו ביחד גם ביום למחרת.

ועד שאכיר את הבחור, אמשיך לצאת לדייטים עם הפגמים.

סופ"ש נעים לכולנו.