אני ממש רוצה
שמישהו יכנס לי לחיים, ואני אספר לו שלפעמים כשקצת קשה לי להרדם ונמאס לי לחשוב מחשבות מיותרות אני מלטפת לעצמי את הצד של הבטן, וזה מרגיע אותי קצת ועושה לי צמרמורת נעימה. ואני ממש רוצה שהוא יחשוב שזה הדבר הכי חמוד בעולם.
אני גם ממש רוצה לא לחשוב איך אתה היית מגיב אם הייתי מספרת לך את זה. וגם לא רוצה יותר לעצום את העיניים ולהזרק מחדש למחשבות עלייך ועליי כמו שהרגשתי פעם. אני הרגשתי. אתה היית נוכח בטעות.
אני גם ממש רוצה להפסיק להרגיש משוגעת שממציאה מיליון סיטואציות שלעולם לא יקרו ולשקוע כמו תמיד במציאות דמיונית. אני ממש רוצה להפסיק להאכיל את האובססיה שלי בכפית כל לילה מחדש.
אני רוצה להפסיק לדמיין אותך יושב מולי אחריי שעישנתי פייסל מכובד מדיי שמערפל לי לחלוטין את המציאות ונותן לי להסחף לאן שהראש רוצה לקחת. לרוב זה אלייך. לפעמים זה גם מחשבות מצחיקות על מים ואיזה מוזר זה שאנחנו חיים במרדף לא נגמר אחריי משהו שנכנס ויוצא מהגוף בקצב מסחרר ואיך אף אחד עוד לא חשב על דרך שנוכל להפסיק לצרוך מזון ונוזלים ופשוט נאגור בדיוק את הכמות שצריך וכל הסירקולציה תעשה בתוך הגוף עצמו. וגם הרבה על סניידרס, בטעם צ'דר כמובן, השני גרוע.
לילה מקסים
כינוי:
ג'יני
בבלוג זה
בכל הבלוגים
