םירפסמ לש ןמז

פה היא אורגת מלא רגשות לתוך חוטי מילים, וצריך לקרוא כל קטע מהקישורים כדי לקבל תמונה רחבה יותר, ואז לקרוא שוב ברוורס, שזה בעצם הציר הכרונולוגי, ואז מגלים שממש לכל מילה יש תפקיד. וסנטימנט. 

פה הוא בורא עולם, ונותן לנו להציץ לתוכו, ולתהות על מה, ועל מה אם. וזה יפה ונוגה, ולא שלם.  

הוא קצת רומז, וקצת מגלה, ולמרות שזה ממש קצר ושאני מכיר את השועל, יש תחושה שהחידה עוד לא ממש נפתרה.

וקראתי אותם עכשיו ברצף, ואו שזה מצב-רוח שאני בו, או שהם ממש טובים הפעם (אפילו יותר מתמיד) וחבל לפספס...