לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

םירפסמ לש ןמז

אינקוגניטו זה הכי בלי מסכות שהצלחתי למצוא

כינוי:  tempus

מין: זכר





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2016    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31      

7/2016

להבה


אז הסתיימו המבחנים, וכעת מגיע השלב שבו אפשר לחשוב קצת יותר על מה שקורא מסביב, ולא רק לרפרף על כתבות מ-Ynet בדרך אל הספריה בבוקר וממנה הביתה בלילה. וזאת שוב העונה הזאת בשנה, הקיץ הזה שדופק לכולם את השכל ומלהיט אותם על דמם של אחרים, ואת כל מה שקורה אני קורא, ולא לגמרי יודע מה בכלל יש לי לומר... 

 

כל מי שאני מכיר מזועזע מהדברים של הרב יגאל לוינשטיין על להט"בים בצבא. כל מי שאני מכיר מזועזע ממכתב התמיכה של 300 רבנים בו, חלקם בעלי תפקידים בכירים במוסדות ציבור, אשר מצהירים כי הם דבריו הם דברי תורת ישראל וכו'. כולם מתחלחלים מההזזה של מצעד הגאווה בב"ש מהמתווה המקורי שלו, ומההצהרה של ניר ברקת כי לא יגיע למצעד הגאווה בי-ם מפני שהוא "פוגע ברגשות הציבור הדתי".

 

והאמת, אני לא כל כך מבין למה. כי בשביל להזדעזע אני צריך להתאכזב, ובשביל להתאכזב אני צריך לצפות למשהו אחר - ואני לא מבין איך מישהו ציפה למשהו אחר: 

מרבנים - נו באמת. 

מרבנים שתומכים ברבנים - נו באמת! 

מניר ברקת - הוא חבר מרכז במפלגה המכילה ברובה שומרי מסורת, וראש עיר שנשלטת בידי אנשי דת - נו פאקינג באמת!! 

 

מתהווה לה כאן מלחמה קטנה, וצריך לבחור בה צד - זה עד כדי כך פשוט. אם אתה לא בצד שלי, אז אתה בצד  של האויב שלי, וזה בסדר, רק תדע את זה. ואם אתה בצד שלו, אל תתפלא שכשאני אתקוף אותו אתה תיפגע מהאש.

 

במצעד של השנה שעברה לא הייתי בגלל דכדוך שתקף אותי לפני כן. את זה של השנה, מן הסתם, לא התכוונתי לפספס. היה משהו מנחם בלראות כל כך הרבה אנשים במצעד, אבל גם משהו נורא מדכדך (ומאידך מאוד מרגיע) בלראות את כמויות האבטחה המשוגעות שהיו במקום. הייתה חתונה וזה היה שמח. היה שלט ענק של שירה וזה היה עצוב. היו חברי כנסת מיותרים וזה היה שיא העצוב. היו חולצות של מרצ שזהבה גלאון וחבר מרעיה הדפיסו, שעשו דווקא שמח. ובין כל הצבע, והמחאה הפוליטית, והשבר, והתקומה (אם נרצה קצת מלודרמה לעת ערב), הרגשתי ריק: כאילו הכל רק עשן ומראות, תעלול חסר משמעות למציאות שנמצאת שם בחוץ. ירושלים לא תהיה ת"א, אומרים ראשי מפלצת ההומופוביה כאן בעיר, והאמת שאני מאמין להם. הרי את מקומו של כל ראש שנכרת, שניים חדשים תופסים. מאחורי כל רב, ישנם 300 תומכים, אלפי תלמידי ישיבה נוחים להשפעה, עשרות אלפי מאמינים. 

 

כזכור לי, הרקולס שרף את ההידרה שלו, וכך נפטר מכל ראשיה בבת אחת. וגם אני ידוע בהיותי די עקשן - אתם רוצים דם? תקבלו דם, אש ותמרות עשן. 

נכתב על ידי tempus , 21/7/2016 22:40  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , סטודנטים , גאווה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לtempus אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על tempus ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)